Section 163

28

מניד משנ ה

קנץ. הלכו ת מכיר ה פ״ ז

טג־ד משנ ה

מאמרס כמקומ ה ואול י זה ו של א הייא ה סר ב אלפס י ז״ ל נהלכו ת סוגי ק דהאי ש מקד ש
ואע״ס שהרמב״ ן והרשנ״ א ז״ ל כחג ו שסמ ך ס ל מ״ ש שאי ן אש ה מחקדש ח במלו ה דהו א
הדין לשא ר הנקני ן בכס ף שאי ן נקני ן ב ה אינ ו מספי ק שהי ה ל ו לפר ש ומ״ ס שיט ח האחרוני ם
ז״ל עיק ר ומ״ ס א ם נס ב ל ו א ח השט ר קנ ה כשט ר דהו י לי ס כמתנ ה וכ" כ ז״ נ :

ה הלוק ח ממביר ו קרק ע וכו ׳ והני ח

משכון אינ ו חיי ב לקב ל פ י שפר ע .

זה מפור ש בהלכו ת בהזה ב (ד ף מ״ ח וס״מ )
וראיה מפ״ ק דקידושי ן (ד ף ח׳: ) והסכימ ו כ ן
הרבה מ ן האחרוני ם ז״ ל :

ו מכ ר ל ו בדברי ם בלי ד וכו ׳ . ז ו מימר א
ס׳ איזה ו נש ך (ד ף ע״ד ) בסציע א
ובהלכות לשו ן המימר א סטומת א קני ח ופירו ש
סטומתא רוש ם . ומ״ ש פסק ו הדמים . לפ י שקוד ם
הפסק ודא י אינ ו קונ ה כמ ו שנאמ ר פ״ ד :
ואם מנה ג המדינ ה הו א שיקנ ה וכו׳ . מפור ש ש ם
ובאהרא דנהיג י למיקנ י ממ ש קנ י ושמעינ ן
מינה כ י המנה ג מבט ל ההלכ ה וכ ל כיוצ א בז ה
שבכל דב ר שבממו ן ע ל פ י המנה ג קוני ן ומקני ן
הילכך בכ ל דב ר שנהג ו התגרי ם לקנות ו קוני ן
עכ״ל ש ל הרשב״ א ז״ ל ;

ז דב ר ברו ר הו א וכו ׳ . ז ה פשו ט דל א עדי ף
משאר קניו ת :

ח והנוש א ונות ן בדברי ם בלב ד ונו ׳ ה״ ז
ממחוסרי אמנ ה ואי ן רו ח
חכמים נוח ה הינננ ו . מימר ח דר״ י ונרייח א
בהזהב (ד ף מ״ט ) ודל א כר ב . וי ש מפרשי ם
דדוקא במ ד חרע א כלומ ר של א הוק ר המכ ר
ולא הוז ל אב ל בתר י תרע י שהוז ל א ו שהוק ר
אין בדברי ם משו ס מחוסר י אמנ ה ואי ן בז ה ראי ה
ברורה והעיק ר דבכ ל גוונ א י ש בדברי ם משו ם
מחוסרי אמנ ה וז ה דע ת הראב״ ד והרשב״ א
ז״ל :

ט וכ ן מ י שאמ ר לחביר ו וכו ׳ . מבוא ר ש ם
דין ז ה והחילו ק בי ן מחנ ה מרוב ה
למתנה מועט ת וכ ל מכ ר כמתנ ה מועט ת :

הנותן

' הנות ן מפו ח לחביר ו לקפ ח ל ו קרק ס וכו ׳ פ ה סעש ס פש ר , נקחס ץ רי ס שר ק

האומר לחניר ו (ד ף נ״ט ) :

יא חי ה יוד ע שז ה המוכ ר וכו ׳ . ז ה מבוא ר ש ם במעש ה דרכ ה ב ר ב ר חנ ה דיהי ב זוז י
לרב כמ ו שיתבא ר ש ם והו א בהלכו ת וכת ב בחדוש י הרמב״ ן ז״ ל במ ה שאמר ו מ ה
שעשה עשו י איקש י ל י ה א דתני א בתוספת א

בשעת. המכר : ה ייהלוק ח מחביר ו קרק ע א ו עבדי ם
או שא ר מטלטלי ן ופסק ו הדמי ם והני ח משכו ן ע ל הדמי ם
לא [ל ] קנ ה וכ ל הרוצ ה לחזו ר משניה ם חוז ר ואינ ו חיי ב
לקבל מ י שפר ע : ו מכ ר ל ו בדברי ם בלב ד ופסק ו
הדמים . ורש ם הלוק ח רוש ם ע ל המק ח כד י שיהי ה ל ו
סימן ידו ע שהו א של ו . אע״ פ של א נת ן מהדמי ם כלו ם
כל בהחוז ר ב ו אח ר שרש ם [ה ] מקב ל מ י שפר ע . וא ם
מנהג המדינ ה הו א שיקנ ה הרוש ם קני ן גמו ר נקנ ה
המקח . ואי ן אח ד מה ן יכו ל לחזו ר [י ] ב ו . ויהי ה ז ה חיי ב
ליתן דמי ם : ץ דב ר ברו ר הו א שאי ן די ן ז ה אל א בשרש ם
בפני המוכר . א ו שאמ ר ל ו המוכ ר רשו ם מקחך .

שהרי גמ ר להקנות ן כמ ו שביארנ ו בהזק ה ובמשיכ ה :

ח הנוש א ונות ן בדברי ם בלב ד הר י ז ה ראו י לעמו ד ל ו
בדבורו . אע״ פ של א לק ח מ ן הדמי ם כלו ם ול א דש ם
ולא הני ח משכון . וכ ל החוז ר ב ו בי ן לוק ח בי ן מוכ ר
אע״פ שאינ ו חיי ב לקב ל מ י שפר ע הר י ז ה ממחוסר י
אמנה ואי ן רו ח חכמי ם נוח ה הימנ ו : ט וכ ן מ י שאמ ר
לחבירו לית ן ל ו מתנ ה ול א נת ן הר י ז ה ממחוסר י אמנ ה .

במה דברי ם אמורי ם 'במתנ ה מועט ת שהר י סמכ ה דעת ו
של מקב ל כשהבטיח ו . אב ל במתנ ה מרוב ה אי ן [׳ ] ב ה

חסרון אמנ ה . שהר י ל א האמי ן ז ה שית ן ל י . , ;

עד שימנ ה אות ו בדברי ם שקוני ן בה ן : י יהנות ן מעו ת לחביר ו לקנו ת ל ו קרק ע א ו מטלטלי ן
והניח מעו ת חביר ו אצל ו והל ך וקנ ה לעצמ ו במעותי ו מ ה שעש ה עשו י והר י הו א מכל ל
"׳־"׳ו הרמאין : י א הי ה יוד ע שז ה המוכ ר אוה ב אות ו ומכבד ו ומוכ ר לו . ואינ ו מוכ ר למשלח ו
יד־ ^יח ר לרנו ת לעצמו . והו א שיחזו ר ויודיעו . וא ם מפח ד שמ א יב א אח ר ויקדמנ ו לקנו ת הר י ז ה קונ ה לעצמ ו ואח ר
יד חרדילזו^ ♦ ירייהור ו ממצ ת המורי ם . שא ם קנ ה לעצמ ו במעו ת חביר ו אח ר שזקפ ן עלי ו מלו ה הר י קנ ה לעצמו . ומקב ל ן
כי !,•ח ח ררזזזו ח ע ל עצמ י בטלוה . ואנ י אומ ר שאי ן די ן ז ה די ן אמ ת . אל א המק ח ש ל משל ה כמ ו שיתבא ר

רדד דעסר^ ♦ יריישלש ה שנתנ ו מעו ת לאח ד לקנו ת לה ם המקח . א ם הי ו המעו ת מעורבו ת וקנ ה במקצ ת הדמים . א ף ע ל פ י
^^^^^קנה לאח ד מה ן הר י המק ח שליכול ן וחולקי ן אות ו לפ י מעותיה ן : י ד הי ו מעו ת ש ל אח ד מה ן

צמרץ והתוטין . אע״ פ שהי ה כל ב השלי ה הז ה שיקנ ה הטק ח לכלן • ל א קני י'י ׳ ^ ד,0^ 4

.*״•זן״.׳*; ״*־״ • ,״״••״.׳•6 : !״•/״•״.״־•*׳מ : ,״•/*•ו״, .״.־.)* : 11.״״׳ • *׳קסג : ,*־נ06*(רמ*׳קזי ;

ואימא נמ י בירושלמ י פ ׳ איזה ו נש ך חנ י הנות ן
מעות לחביר ו ליק ח ל ו פירו ח למחצי ת שכ ר
ואמר ל א לקחת י אי ן ל ן עלי ו אל א תרעומ ת
ואס ידו ע שלין ח הד ר זה ו מוצי א ממנ ו בע ל
כרחו ל א למיי ן אהמ י דהכ א בזוז י דנפשי ה
הוא דזב ן ז ה מצאת י בש ם בע ל מתיבת א ע״ כ
וכ״כ הרשב״ א ז״ ל ש ם בקדושי ן סבר א ז ז דההי א
משום דבמעו ת דחברי ה זב ן :

יב הור ו מקצ ת המורי ם וכו ׳ ומקנלי ן ממנ ו
כשאמר וכו ׳ . דע ת אל ו הבעל י
הוראה הו א מכ ח שמוע ה דהגוז ל עצי ם (ד ף
ק״ב) גב י הנות ן מעו ת לשלוח ו ליק ח בה ן חטי ם
וכו׳ וכב ר הארי ך הרשב״ א ז״ ל ש ם להוכי ח
כן מ״ מ הפריז ו ע ל מדותיה ס במ ה שאמר ו
שהוא נאמ ן בדבור ו הק ל דודא י דוק א כשי ש
עדים ששל ח בה ן י ד לעצמ ו א ו שאמ ר לפניה ם
שחוזר ב ו משליחות ו וקונ ה באות ן מעו ת לעצמ ו
הא סחמ א אינ ו נאמ ן וכ״ כ הרשב״ א ז״ ל וז ה
ודאי מוכר ח דבסתמ א אינ ו נאמ ן . ודע ת המחב ר
כדעת בע ל מתיבת א וקרו ב לז ה דע ת ההלכו ת
בענין העס ק בהמקב ל :

ע שלש ה שנמנ ו וכו ׳ . ז ו מימר א בפר ק
איזהו נש ך (ד ף ע״ד: ) ;

יד הי ן מעו ת ש ל אמ ד וכו׳ . ז ה מבור ר ש ס
באותה מימר א עצמ ה ואימ א בהלכו ת
במציעא :

המוכר

לחם משנ ת

ואבדה מ״ ס אי ן ז ה ראי ה מוכרח ת ומפנ י כ ן ה״ ה ז״ ל דקד ק כ ן מלשו ן הרא ב ד ד . ול א
דקדק מדבר י רבינ ו משמ ע דמדבר י הרמב״ ס ז״ ל אי ן דקדו ק :

׳המוכר

משנה למל ך

ד• דלוה ח מחניל ו קרי ע א ו עבדי ם וכו ' ופסק ו הדמי ם והני ח משכו ן וכו ׳ . נס״נ ן דקדושי ן גנ י
י׳ י ר כ הונ א ב ר אכי ן זנו ן אמס א בסריט י ול א הו ה בהדייה ו זו־ י אוהיב ו נסכ א עילו ה לסי ר

א״קי ל׳״״ א א״ ייי ' "*י'" ' ^^^ייי\?ה'1א"'כדנר"?אל 6 אע׳ ג דנע י הנ א דזבינ ו אותיב ו משכו ן יכו ל כ ל אח ד למזו ר וליכ א מ י שפר ע ועיי ן בש י ק״ןס ץ ורוק :

מרו סי ׳ ר״ ד . וכספ ר ב״ ה כת ב ומדבר י הפוסקי ם 'י^* ' ^ ־!לי ח דינ ר רמשל ח לכ׳ ט וא ס שאמ ר השלי ח כפנ י עדי ם שרוצ ה לקנו ת לעצמ ו יע׳ש . (א׳ ה עיי ן

יב"י י

2; < - ״;*;;־״;־-;,יי״ , א,.״ א ״א ״ •א״ , ־•. ״ א.", ","ז •

מנדל עו ז

ונשרפו חפי ן ועו ד דלא ו נ ר משיכ ה הו א ובכס ף הו א נקנ ה וה א איכ א , ומההי א דקידושי ן נמ י למדנ ו
רא "מ ס מסכ א במשכו ן שויו ה ה א בפרעו ן קנ י וא ץ יכולי ם לחזו ר בה ן ויפ ה עש ה שהל ך בדי ו
רנותיו ועו ד י ש ל י ראי ה מה א דהני א פר ק המוכ ר א ת הספיג ה גמ ׳ מתני ׳ דהקונ ס ש ם אילנו ת כ ו
ארבע מ״ ת נ״כרי ו כו ׳ ע ד רעו ת ונמצא ו רעו ת יפו ת ונמצא ו יפו ת אי ן אח ד מה ס יכו ל לחזו ר ג ו
אלמא כ ל היכ א דליכ א אונסי ! אי ן אח ד מה ם יכו ל לחזו ר נ ו ועו ד דבםמעתי ן לפס ק ע ד של א מד ד
כו׳ בם ׳ גתר א דע׳ ז גמ ׳ מתני ׳ המוכ ר יינ ו דפשטי ה מינ ה משמ ע להדי א דהיכ א דפס ק והכניס ן
ל ",ת ? מ ה והנ א ה א קיימ י זוז י ברשותי ה שהר י הו א מי ע לו , ועו ד דבכול ה שמעתי ן דר׳יור׳ ל
נם׳ הזה ב משמ ע להדי א דהיכ א דל א מיחס ר משיכ ס י1 " י"' " י״י י "''י ' " ?," ר

!׳ל לא ו טעות א אל א יאי ם ^"יי ה סי א יי׳י!" '

!״׳ל לח ו טטוח ח חנ ח רחי ס גמוע ה ^ ׳ י ׳ויי ״ ״ - • י , . £

לאי לא ו דקניי ה מא י ק א עני ד . ועו ד י ש ל י ראי ה לדברי ו דומ ה בדומ ה ממ ש פס ק א י,ה , נש ן גמר א

מתניתיו דכיצ ד לק ח ממנ ו חטי ם ״ ׳ י=י<י ל י״י י ״ י 2י ' ״״ 1 "

.־״י ״ ל גי ״ -*־ י < - ״ ז ל '״ ״ "ז ״ ?".'*" י

הגהות מיימוניו ת

!ד] מנ ח אי ו בא ן משכו ן אי ן כא ן בדאמרינ ן ח״ ק דקידושי ן וב׳ ב באלפס י מההי א דקידושי ן
בני ר ב הונ א ב ר אבי ן זבו ; אמת א וכו ׳ ע ד פריט י אי ן כא ן נסב א אי ן בא ן וצ׳ ע בדבר י רבינ ו
המחבר פ ׳ ז ה דל א קש ה דידי ה אדידי ה ועיי ן בסי ׳ פ״ ז טספ ר משפטי ם ע׳ ב : [ה ] הא י סיטוטת א
קניא בו ׳ ובעי א ז ה פיר ש בספ ר המקצועו ת ובזמ ן חז ה שנהג ו הסוחרי ם שמוסרי ם לקונ ה
המפתח וסוגרי ם ב ו הסחור ה קונ ה בעני ן שכירו ת בי ת כשמס ר ל ו המפת ח קנ ה כ ך פס ק ראנ״ ן
אי-יאסט ע״ ב : [ו ] ב י קניי ן טו ב והגו ן הו א וי ש לסמו ך ע ל המנה ג פר׳ ח ועיי ן לקמ ן פי״ ז
ופ״ט וס׳ פ כ״ ו ובהלכו ת שכני ם ס׳ ב ובהל ׳ שכירו ת רפ׳ ט ע״ ב ; [ז ] בירושלמ י ל א שנ ו
אלא כעשי ר אב ל בענ י נעש ה נד ר כדאיח א הת ם דאפקי ד ר ב לשמעי ה וכו ׳ ות ו גרסינ ן
רבי יעק ב ב ר זבד א רב י אבה ו בש׳ ר יוחנ ן אמ ר ליתןמתנ ה לחביר ו וביק ש לחזו ר ב ו מות ר
לחזור ב ו אל א בשע ה שאומ ר צרי ך לומ ר בדע ת גסור ח , מאלפ ס . ועיי ן בס ׳ הסלא ה בסי ■
ח׳ ובספ ר משפטי ם בסי ׳ פ״ד : ־׳[לשו ן הטו ר ח׳ ט סי ' קפ׳ ר וה׳ ר ישעי ה כת ב וא ם קוד ם
שקנה הו א מפר ש בהדי א אע״ ם שטתחיל ה קב ל הטעו ת לקנו ת ביח ד ז ה קנ ה לבד ו שהר י

לי שאנ י נות ן ל י "" י ג "!ז י ^י1א מ ל אפי ׳ י ש ל ו נמ י ט ׳ א^מ א הו א הי ה ניש ה ב ו ומעו ת אי ן ל ו וא י סלק א דעת ך ל א קנ ה מא י איסור א איכ א אל א ודא י אי ן ל ך כס ף גדי ל

יא ל' ״ י ".״ . ד ר ״ ררה^זכרזמ י שרי ה (?י ב זכ ה במ ם שביד ו ושהבי א היאנ׳ ד:" ל מקדושי ן א״ ל שאנ י קדושי ן דנעינ ן דליתי נ ל ה מיד י בההי א שעת א ובז ה נמצא ו דני י

י־״ ׳״ < יא ^ איי ״ ע ד בדל ם שקוני ! יה ן ! פר ק הזה ב (ד ף מ׳ט ) : הנות ן מעו ת לקנו ת ע ד כמ ו שיתבא ר ביי ן העס ק . בקיישי ן פר ק סאומ ד (י ף

״יי־ ״ י ומיל ר;׳אלסלי^״ן י שי1י 1 : י^ל^ה ' שנפנ ו מעו ת ס ׳ מ ד סו ף הפר ק . פר ק איזס ו נש ך(ד ף ע״ד ) .

מגיד משנ ה

פ״ר1 א הסוכ ר שד ה וט ׳ והי ה יוצ א ונכנ ס וחוכ ע שא ר הדמי ם . נרייח א בס ׳ השוכ ר
אח האומני ן גמציע ס (ד ף ע״ ו ע״ח ) ולשו ן הגמר א עיי ל ונפי ק אזוז י ,

וכהג הרשב״ א ר״ ס כח ב עיי ל ונפי ק אזוז י דל א קנ ה בדגל י דעתי ה דל א מז ק לאשתלוס י
דמי למח ר וליומ א איזרינ א בל א נחיצוק א אל א בנחיצות א וז ה נכו ן ע״ כ :

אפילו ל א נשא ר וכו ׳ . מפור ש בגמר א בעובד א
ואע״פ שכח ב וכו ׳

קנץ. הלכו ת מכיר ה פ״ר | כס ף משג ה ט ו 29

דחמרא : ואע״ פ שכח ב וכו ׳ . ז ו הי א
פשמה ש ל ברייח א בי ן שאמ ר ל ו ל ך חז ק
וקנה כי ן שהחזי ק בפני ו בפח ם :

ב חז ר ב ו הלוק ח י ד מוכ ר וכו ׳ . מפור ש
בברייחא רצ ה אמ ר ל ו היל ך מעוחי ך
רצה אומ ר ל ו היל ך קרק ע כנג ד מעוסי ך מהיכ ן
מגבהו מ ן הזבורי ח • והרמב״ ן ז״ ל פיר ש בקדושי ן
שהרי ז ה כגביי ס חו ב אל א שהו א מ ן הזבורי ת
שבה ושמי ן ל ו כשע ר ש ל עכשי ו ל ח לפ י
הפסק : וא ם חוז ר ב ו וכו ׳ . ג ס ז ה באות ה
ברייתא מגבה ו מ ן העידי ח ואמרינ ן על ה מ ן
העידית שב ה וא ף ז ו פיר ש הרמב״ ן ז״ ל ששמי ן
לו כשע ר ש ל עכשי ו : א ם ל א הי ה וכו׳ . ג״ ז
מפורש ב מר א ובהלכו ת ש ס בהשוכ ר :