Section 141

לחבית ^"משו ך ותקנ ה א ו חז ק ותקנ ה וכיוצ א בדברי ם *משו ך ותקנ ה א ו חז ק וכו ׳ . א׳ א זה ו דב ר הימ ה שהר י אלו והל ך ומש ך א ו שהחזי ס . ל א מנ ה שמשמ ע מצינ ו אח ת מכ ס תתקד ש ל י שהקדושי ן מקייימיסבלש ץ
^דיד^! ז ה וכ ן עקו ן תאנ ה מהאנת י ותקנ ה ל י גנבת ך וכ ן מנינ י
להבא ועדיי ן ל א הקנ ה ל ו . אל א צרי ך המוכ ר א ו הנות ן יטו ל ויזכ ה ויחזי ק ויקנ ה כל ן לשו ן הקנא ה ה ן עכ׳ ל :
לומר ל ו ל ך חז ק וקנ ה א ו משו ך וקנ ה וכיוצ א בדברי ם אל ו שמשמע ן שיקנ ה עת ה
בעת
יו מ י יז׳ י סי ׳ רס י ימי י יזי׳ ע סי ׳ קצ ו : ב סמ׳ ג עשי ן סי ׳ ס ב : ג סמ׳ ג שם :
פ׳ שו ר שננ ח א ת הפר ה(ד ף נ״ב ) :
ח האומ ר לחטי י מ״ ! וכו ׳ . בהשגו ת א״ א זה ו דב ר תימ ה וכו ׳ וכ ן מצינ ו יטו ל ויזכ ה ויחזי ק כל ן לשו ן מתן ה ה ן ע״ כ . ובאמ ת שאי ן ראי ה מההי א דמדוש ץ דהח ס אי ו האי ש חומר לא״ ה לע״ו ת דב ר וכיו ן שכ ן אומ ר ל ה תתקד ש שהו א להב א אח ר נתינ ת הקדושי ן . א״ נ דחתקד ש לשו ן נפע ל הו א חהו י מקודש ת ואפש ר עת ר תש,)״ 5 שהוא [פוע. ] (עתיד ) . א נ דקדושי ן שאנ י אב ל ההי א דעקו ! סאנ ה מחחנת י אינ ה כדבר י הר״אז״ ל כבוד ו במקומ ו מונ ה דהת ס לוק ח הו א דאמ ר למוכ ר כדאית א בהדי ח במרוב ר וד ס ט׳־ ז דאמר וק ח לגנ ב עיך ! תאנ ה מתאנת י בשב ת ותקנ ה ל י ננבת ך וס״ ד הס ס דה״ ל גנ ב מתחיי ב בנפש ו ומש״ ה פטו ר מתשלומ י ד ׳ וה ׳ ו זכ ה ונו ׳ זשכג ב
מדע הי א נס ׳ מ י שמ ת שהו א מדב ר לחמ ר מית ה וכ ן פיר ש ה״ ר יוס ף ן ׳ מינ ש ז״ ל ש ם דדוק א בשכי ב מר ע אב ל בברי א ל א ומ״ מ י ש חולקי ן ש ם וע ם כ ל ז י ל א מצי ט סט י לדרד י יבינו לב ד ז ה רמ ה מצאת י דגרסינ ן בפ״ ק דמציע א (ד ף מ׳ ) [בעי ] ר ׳ אלעז ר משי ך נהמ ה ז ו לקנו ת כלי ם שעלי ה מה ו ומתמהינ ן לקנו ת מ י א״ ל נ י אל א ימ י כ י ם ח״י י ,ג ׳ ינרסה שהו א מפר ש כ ך לקנו ס משמ ע להב א כמ ו לעשו ת לדב ר וכיו ן שכ ן פשו ט הו א של א קנ ה אל א וקנ ה דמשמ ע עת ה בע ת משיכ ה כלומ ר שאינ ו הכר ח שיהי ה'לאח ר מכאן׳י׳וכודע ה הרב בתקנ ה . אמ ר כ ן מצאת י מ י שדקד ק כ ן מכא ן חב ל רש״ י ז״ ל אמר ה בלשו ן אחר ת ודבר י רבינ ו צ״ ע . י י
, האומ ר
לחם משנ ה
: פ ב ד עב ד קט ן הר י הו א כבהמ ה וכו ׳ . בפ״ ק דקדוש ץ (ד ף כ״ג ) אמר ו איכ א דחמרי קט ן הו ה ודל א כאב א שאו ל כדחני א ג ר שמ ת וכו ׳ ורבינ ו ז״ ל ; פס ק כה ך אינ א דאמר י ובסו ף פ״ ב מהל ׳ זכיי ה ומתנ ה פס ק כאב א שאו ל והו א מפנ י י שגור ס בגמ ׳ וכאב א שאו ל וכגירס ת התוס ׳ ז״ ל ופירוש ו דאסיל ו דסב ר כאב א שאו ל עש ה | כ ן משו ס של א יקדמנ ה אח ר וכ ן מבוא ר ש ס בהלכו ת זכיי ה בדבר י הגה ה שגירס ס רבינו ז״ ל כ ן שכתו ב ש ם וכ ן מ ר זוטי א עש ה מעש ה וט ׳ לפ י גירס ס ר״ ח ז״ ל :
1 ה הבהמ ה בי ן גס ה בי ן דק ה נקני ת וכו ׳ . כס ב ה״ ה ז״ ל אב ל במסיר ה ל א והו א : מוכר ח כמבוא ר בב״ י ח״ מ וא״ כ קש ה דבפי״ ז מהל ׳ גזיל ה כת ב רבינ ו ז״ ל
בהמה ש ל הפק ר וש ל נכס י הג ר אינ ה נקני ת במסיר ה משמ ע דדוק א משו ם דאי ן דע ת אחרת מקנ ה ונדכס ב ה״ ה ז״ ל אב ל כהמ ת חביר ו קנ ה כמבוא ר ש ס בגמ ' מוסיר ה מחבירו^ קנ ה וכו ׳ בפ״ ק דמציע א וכ ן קושי א כזא ת אית א ברבינ ו ירוח ם ז״ ל שכת ב בדע ת דנינו ז ל דמסיר ה ל א קנ ה וכת ב ש ס דמס ר עש ר בהמו ת באפס ר אח ד כשנת ן דמי ו קנה וה ם דברי ס סוחרי ם . ולחר ן הכ ל אומ ר דה ס מחלקי ם בי ן מסיר ה דאסס ר למסיר ה , שאמו ר בפ״ ק דקדושי ן דש ם אייר י כשאח ז כשער ה וכו ׳ דא ז ל א קנ ה משו ם דאי ן דר ך שבהמה בכ ך אב ל בס״ ק דמציע א הו י אפס ר דדרכ ה בכ ך ולכ ך קנ ה ואע״ ג דבקדושי ן הזכירו בבריית א בסרומני א שבפי ה לא ו היינ ו אסס ר האמו ר גטציע א והבן ;
הנחות מיימוניו ת
נ] כרבנ ן ובריית א דאמר י ז ו ה ו בטמזיכ ח וכ ן שר׳ י וכ ן ס״ ח וראבי״ז ז כת ג דנ״ן ) ךה,51 " :רבנן דטתני ׳ דפ״ ק דקידושי ן דק ת במשיכ ה אב ל בגס ה לי א נזלייג י דבמסיר ה וי״ א כל י פכן במשיב ה וי״ א ול א במשיכ ה ע״ ב . ורבינ ו הסהב ר שיר ש דמשיכ ה טוב ה טמסיר ה .!גבהה טוב ה ממשיכ ה כדלקמ ן ם' ג וכ ן ם' ח כדשירשלקמ ן ע״ ב ז [ג ) עיז א ראזלאברי ש ; :ג א . כת ב ראבי׳ ה ש׳ ט שתלו י בטנח ג קניו ת חסוחרי ם ועיי ן בתשובו ת בסי ׳ ט״ ז ע׳ כ 1
מפני שמתחבט ת באר ץ וט ׳ . בפר ק הספינ ה אוקמו ה בגמ ׳ משו ס דא י לא ו הכ י בדב ר שדרכו להגבי ה ל א מהנ י משיכ ה וכ ן בגנ ב כי ס והי ה מגר ר ויוצ א אוקמו ה בנמ '
בכיס גדו ל דאי ן דרכ ו להגבי ה ורבינ ו סח ס הדברי ם בפ״ ג מהל ׳ גניב ה והי ה ל ו לבח ר שהוא כי ם גדו ל ול א ידעת י למ ה ל א באר ו :
ו כיצ ד קוני ן א ת הבהמ ה במשיכ ה וכו ׳ א ו שרכ ב עלי ה והלכ ה ב ו וכו ׳ . נרא ה דה ך הלכה ב ו היינ ו עקיר ת י ד ורג ל וה ך רכיב ה הו י במקו ם הכיש ה במק ל א ו קראה המוזכ ר בבריית א אב ל לעול ם צרי ך הליכ ה שהי א עקיר ת י ד ורג ל כ ן מ א דע ת רבינו ז״ ל שהזכי ר והלכ ה וג ם בסו ף הפר ק שכת ב והו א שחהל ך ב ו *
ח האומ ר לחביר ו משו ך וחקנ ה וכו ׳ . ביאו ר דבר י ה״ ה ז״ ל לדחו ת קישיי ת הראב״ ד ז״ל הו א דמ ה שהקש ה מקידושי ן דאמר ו ש ם אמ ת סכ ם תתקד ש ל י י ש לתרץ שש ם אי ן האי ש אומ ר לאש ה לעשו ת ל ה דב ר כלומ ר הי ן האי ש אומ ר ש ם לאש ה קבלי ותתקד ש ל י כמ ו שאומ ר כא ן משו ך ותקנ ה דבהזכיר ו פעול ת המסיר ה הר י הזכי ר תקנה ואי ך חמ ר תקנ ה בלשו ן עתי ד ובאומר ו כ ן גל ה דעת ו שאי ן כוונת ו שיקנ ה במשיכ ה גס א ם הי ה אומ ר ש ם קב ל ותתקד ש היינ ו ה ך דבהזכיר ו קבל ת הכס ף הר י הזכי ר הקידושין ואי ך אמ ר תתקד ש משמ ע שאי ן כוונת ו שבקבל ת הכס ף ההקד ש אכ ל הח ם ל ■ ז הזכיר קב ל אל א נת ן סת ם ואמ ר תתקד ש ל י וכיו ן של א הזכי ר הפעול ה לא ו כלו ם הי א וכוונתו שתתקד ש עס ה וז ה פשו ט וגט ן . וא״ ח אי ך אמ ר ססקד ש שהו א עתי ד לז ה נת ב
שר״ל
מגדל עו ז
תקשו והביא ו אצל ו כ1 ׳ ע ד א ו ישתמ ש ג ו כדי ו שכיאר ט . ס׳ ק דקדוש ץ(ד ף כיב ) והגיאז ר רז ס ספר ה :
ואם החזי ק ג ו ע ד ואע׳ ס של א תקפ ו . ס׳ ק דקדושי ן ש ם : חבחמ ח ני ן דק ה כו ' ע ד משו ך והנ ה . ס׳ ה דקדושין (ד ף כ׳ה ) ונכ״ ג סר ק המוכ ר אנ ז הספינ ה (ד ף ס״ז ) : המוכ ר עד ר לחביר ו ע ד של א בפני ו גנזיקין סר ק שו ר שנג ח א ת הפר ס נ חאוט ר למגיד ו משו ך והקנ ס וכו ' ע ד נמ ה שימשו ך א ו יחזי ק ;
גתב הראנ׳ ד וי ל זה ו דנ ר תימ ה וכו ' : ואנ י אומ ר אי ן הנדו ן דומ ה לראי ה דכנה ו כולה ו משמט ן |.ירר א י ז ו מה ו ע ד סיוד * א ס ר1וי ח ,ר י , , לזכו ת גה ן לאלת ר אח ת מכ ם תתקד ש ל י לאלת ר משמ ע ומ ה של א אמ ר מקודש ת ל י מפנ י של א
,ן!- , י ו ^ י יזיסי י אל א לרצוג ס וכ ן עקו ן סאנ ה מהאנת י ותקנ ה ל ך מנני ן נפע ל כלומ ר כעקיצ ה ז ו ססי ס קנוי ס ל ך גננת י מי ד ולאלת ר ו ק ינוו ל ויזנ ה
,ס , * ס נוזצת ר משמ ע אל א מאס ר שמדב ר נ״ספ ר צ ל בי ו ר ש ל אית׳ ן דטשמ ע לעתי ד למ י שאי ט מצ ה לדקדק " אכ ל ט׳ ש י״ ט ז׳ ל כנמצ א מדג י וש מ דניי ם אמ ד ל ו דמשמ ע נוו ק ואח׳ כ תקנ ם א ו
■שוך
פמף משנ ה
קנין
, הלכו ת
ם האומ ר וט * . פמובו ה ס ׳ האש ה שמל ( (ד ף א״ב ) וכס מ ש ס המ ס ב ד ה ה א דאמ ר ^ ל א דמ י לאומ ר לאש ה הר י א ת מקודש ת ל י לאח ר ל ׳ יו ס וב א אח ר וקדש ה
בתוך ל ׳ דסקודש ס אע״ פ שנתאכל ו ה״עי ח
האומר ד בכס ף ודא י ל א בעינ ן מעכשי ו שא ם ל א תתקד ש ל ו מייב ת לשל ם והו י כאיל ו הכס ף בעין לאח ר ל ׳ יו ם אב ל הכ א גב י משיכ ה א ס
השגת הראב״ ד
*ביום שצשי ם ונו ׳ , א׳ א נ׳ ל אם הכר ה עומד ת בישו ה הלוקה ביו ם ל׳ א שהי א קנוי ה נו מיד י דהו ה אהר י א ח מקודש ת לי לאה ר שלשי ם יו ם דמייצ י קדושין בההו א יומ א עכ׳ ל :
בעת שימשו ך א ו יחזי ק : ט האומ ר להכיר ו משו ך פר ה זו ול א תקנ ה אל א לאח ר שלשי ם יו ם ומשך . ל א קנ ה .
ואם אמ ר ל ו קנ ה מעכשי ו ולאח ר שלשי ם יו ם קנ ה .
ואפילו הית ה עומד ת באג ם *ביו ם שלשים . שז ה כמ י שהקנ ה אות ו מעתה ע ל תנא י געש ה התנא י נתקיים הקניי ן . וכ ל האומ ר ע ל מנ ת כאומר מעכשי ו דמ י : י המוכ ר בהמה לחביר ו א ו נתנ ה ל ו במתנ ה ואמר קנ ה אות ה כדר ך שבנ י אד ם קוני ן . א ם מש ך א ו הגביהה קנ ה . אב ל א ם רכ ב עלי ה . א ם בשד ה קנ ה . וא ם בעיר ל א קנ ה . לפ י שאי ן דר ך בנ י אד ם לרכו ב בעיר .
לפיכך א ם הי ה אד ם חשו ב שדרכ ו לרכו ב בעי ר . א ו אדם מזולז ל ביות ר שאינ ו מקפי ד ע ל הילוכ ו בעי ר רוכ ב .
ינוו המטפלי ן בגידו ל הבהמו ת א ו העבדי ם . א ו שהית ה אש ה . א ו שהי ה ברשו ת הרבי ם
ייי״'
לא אס ר מעכשי ו ל א קנ ה לאח ר ל ' יו ם דנשע ת קנייה כב ר סשק ה המשיכ ה . וכתב ו עו ד דר״ י שהוא בע ל המימר א ס״ ל דמעכשי ו מתחי ל הקניין ואי ע נגמ ר ע ד לאח ר ל ׳ יו ס ולהנ י אמרינן בהכוח ב(ד ף ס״ו ) שצרי ך שחה ס בסו ף שלשים באג ם שהו א מקו ם הראו י למשיכ ה : כתב הר* ן בע ^ הכות ב ע ל ה א דהמומ ר למבירו משו ך פר ה ז ז ול א הקנ ה אל א לאחר ל ׳ יו ם ל א ירדת י לכו ף דעח ו ש ל הרמב״ם שכת ב פ״ ס סהל ׳ גירושי ן דבל ח א״ ל מעכשיו מגורש ת ובש״ ג מהלכו ת מכיר ה כת ב דבלא א״ ל מעכשי ו ל א קנה . וה״ ה בפ׳' מ מהל ׳ גירושין נת ן עו ב טע ם ודע ת לדבר י רנינ ו כ כתב ה״ ה מ״ ש אפיל ו א ם עומד ת באג ס הכוונה ברשו ת שאינ ו של ו וכו ׳ . וצ א ידעתי למ ה כת ב כ ן דה א בגמר א משמ ע /(ק ח בעומדת בחג ם אב ל עומד ת ברה״ ר ל א :
כיצד
מכירה 2״ ^ מגי ד משג ה
מ האומ ר למביר ו משו ך סר ה ז ו וכו ״ . ז ו הי א מסקנ א דגמר א באירו ש בפ ׳ האש ה שנפל ו לה נכסי ם (ד ף פ״ב ) בכתובו ת . ומ״ ש אפיל ו עומד ת באג ם . הכוונ ה ברשו ח שאינה של ו ואינ ה קונ ה ל ו וה״ ס לרה״ ר אל א דהורמ א דמילת ס נק ע הה ם בגמר א אנ ס שהו א מקום (מרעה ) [שאינ ו שלו ] . ובהשנו ח א״ א נ״ ל א ס הפר ה עומד ת ברשו ת הלוק ח וכו׳ . וי ש ^ ^ לחל ק דא ס איה א אפיל ו ברה״ ר א ס דומ ה לאש ה
הוא אל א הנ א היינ ו טעמ א דכיו ן דל א אמ ר מעכשיו במא י יקנ ה במשיכ ה כנ ר כלח ה משיכתו ובפירו ש חילק ו בתוספת א במס ׳ כתובו ת בין ז ו לההי א דקדושי ן . ות ו דא ף בקדושי ן גופייהו צריכ ה רב א כמ ו שנתבא ר ־:הלכו ת אישות : וכ ל האומ ר ע״ מ וכו ׳ . ז ה מבוא ר בהרבה מקומו ת דהכי ן קיי״ ל ואיח א בקדושי ן בהאומר (ד ף ס׳ ) ובנימי ן במ י שאחז ו ובהלכו ת אישות נתבאר ו מפפס י ההנאי ן :
י המוכ ר בהמ ה למביר ו וכו ׳ . בב א ז ו לפרטיה בפ״ ק דמציע־ ו (ד ף ט' )
ומחוך של א ביא ר הר ב די ן מנהי ג נרא ה שהו א סבור דמנהי ג קנ ה בי ן בעי ר בי ן :שד ה כפירש״ י ז״ל והרהב״ ד ז״ ל . וז ה א ס מש ך שכח : כה ;
שככר נתבא ר שהמשיכ ה הי א בהכיס ה במק ל ודור, א ברשו ת שדינ ו שיקנ ה כמ״ ש למעל ה כבר: ומ״ ש א ו כהית ה חשה . פירש״ י ז״ ל מעם החש ה שאי ן כמ ה יפ ה ודרכ ה לרכו ב עליה פ ן תנת ק הבהמ ה ממנ ה ואיכ א דנרסינ ן מכובה ול א כ ן גירה ת רבינ ו ורש״ י ז״ ל . וית ר דברי הנב א מפורשי ן ש ם בבריית א ובסוגי א :