Section 140

משנה למל ך

יז כ ל המחוב ר לקרק ע כו ׳ . כת ב ה׳ ה !״ ל ו6״ : דשנוע ה שאנ י , ודברי ו כתומי ם וחתומי ם וכוונה ו
היא לומ ר דאפיל ו דנימ א כמ׳ ש בפ ׳ שבועו ת הדייני ם דאפיל ו ענבי ם העומדו ת ליבצ ר הר י
הם כקרק ע כשאי ן צריכי ן לקרק ע כל ל שבוע ה שאנ י אב ל בעלמ א כדי ן שאי ן צריכי ן לקרק ע כמטלעלי ן
דמו ומש״ ה כת ב רבינ ו כא ן דהר' ! כמטלצלי ן . וו ה אי ן הדע ת סונלת ו דה א בהדי א כת נ רבינ ו כפ׳ ה
מהל׳ טוט ו ונטע ן דעצכי ם העומדי ם לינצ ר הר י ה ס כבצורי ס לעני ן כפיר ה והודא ה ול א מצאת י חילו ק
בדנרי ה׳ ה כגוונ א אחרית י וצ׳ ע :

האוסר

הרי הו א כעכר ם ואינ ו קונ ה אל א בשטר : י ז כ ל
המחובר לקרק ע הר י הו א כקרק ע . ונקנ ה א ו בכס ף א ו
בשטר א ו בחזק ה . וא ם אינ ו צרי ך לקרק ע כגו ן ענבי ם
העומדות ליבצ ר הר י ז ה כמטלטלי ן לקניי ן וי ש לה ן
אונאה : י ח *׳כש ם שהקרק ע נקנ ה בכס ף בשט ר ובחזקה .
[ה] כ ך שכירו ת הקרק ע נקנ ה בכם ף לבד ו א ו בשט ר
לבדו א ו בחזק ה . ואי ן אח ד מה ן יכו ל לחזו ר ב ו :
יט נהמוכ ר לחביר ו עש ר שדו ת בעש ר מדינו ת . כיו ן
שהחזיק באח ת מה ן קנ ה כול ן . ואפיל ו הית ה [ו ] אח ת
מהן ה ר גבו ה והשני ת מצול ה שהר י תשמי ש ש ל ז ו
אינה תשמי ש ש ל ז ו . אע״ פ כ ן כיו ן שהחזי ק באח ת מה ן
קנה השא ר : כ במ ה דברי ם אמורי ם שנת ן דמ י כול ן .
אבל א ם ל א נת ן דמ י כול ן ל א קנ ה אל א כנג ד מעותי ו .
לפיכך א ם הי ו הכ ל במתנ ה קנ ה כול ן . וכ ן בשכירו ת
כיון שהחזי ק באח ת מה ן קנ ה כול ן כ ל זמ ן השכירו ת . הי ו
מקצת הקרקעו ת במכ ר ומקצת ן בשכירו ת . כיו ן שהחזי ק
בין במכיר ה בי ן בשכירו ת קנ ה הכ ל :

פרק שני י

א יעב ד כנענ י הר י הו א כקרק ע לקניי ה ונקנ ה בכם ף
^ ובשט ר א ו בחזקה : ב ומ ה הי א החזק ה
בקניין עבדים . שישתמ ש בה ן כדר ך שמשתמשי ן
בעבדים בפנ י רב ו . כיצ ד התי ר ל ו מנעל ו א ו שהנעי ל
לו מנעלו . א ו שהולי ך כלי ו לבי ת המרח ץ א ו שהפשיט ו
או סכ ו א ו גרד ו א ו הלביש ו א ו הגבי ה א ת רב ו קנ ה
*וכן " א ם [א ] הגבי ה הר ב א ת
העבד

א סס״ ג ש ם סוח״ מ סי ׳ ק צ ושט ו : ב סמ״ ג עש ץ סי ׳ מ ג
טור ני ׳ ק צ : ג סמ״ ג ש ם טומ׳ מ סי ׳ קצ ו :

ליבצר הר י ה ן כקרק ע ופירש ה הר ב ז״ ל כשה ן
צריכין לקרק ע אב ל כשאי ן צריכי ן לקרק ע כל ל
הא אמרינ ן פ ׳ נער ה שנתפתת ה (ד ף י״א ) כ ל
העומד ליגז ז כגזו ז דמ י ואמרינ ן נמ י כ ל העומ ד
ליתלש כתלו ש דמ י וא י נמ י דשבוע ה שאנ י וכ״ נ
דעתו פ״ ב מהלכו ת שכירו ת וי ש פירושי ם אמרי ם
למלק בי ן ז ו לז ו ומ״ מ די ן החזק ה נתבר ר ס ׳

המוכר א ח הספינ ה ע ל מחגי ׳ דהלוק ח פשת ן
מחובר מסביר ו והל ש כ ל שהו א קונ ה וגסוגי א
שעליה ואי ן להארי ך ויתבא ר פ״ג :

יח כש ם שהקרק ע נקני ת בכס ף בשש ר ובחזק ה
כך שכירו ת וכו ׳ . בריית א במציע א
פרק השוא ל(ד ף צ״ש: ) ובהלכו ת :

יט המוכ ר לחביר ו עש ר שדו ח בעש ר מדינו ת
וכו׳. ז ו בריית א ומימר א דשמוח ל
ס״ק דקדושי ן (ד ף כ״ז ) . ומ״ ש ואפיל ו היח ה
אמת מה ן גבוה ה . הו א פיר ש הולסי ה האמו ר
בנמ׳ (ד ף ס״ז ^ פ ׳ המוכ ר א ת הבי ת בדי ן ז ה
ופוסק כלישנ א בתר א דהת ס :

כ בד״ א כשנת ן דמ י כול ם וכו׳ . א ם השא ל
אי בשנת ן ל ו דמי ם למ ה ל ן חזק ה
כלל וה א אמרינ ן דקרק ע נקנ ה בכסף , תשובת ך
הא במקו ם שכוסבי ן א ת השש ר הי א כלאמרינ ן
לעיל דאי ן קרק ע נקנ ה בכס ף ע ד שיכתו ב
הששר וחזק ה ז ו עול ה במקו ם שס ר . וד ע
שהמפרשים ז״ ל נמלק ו בחזק ה במקו ם שכוחבי ן
את השש ר א ס הי א קונ ה לבד ה וי ש מ י שכת ב
דקונה כ ל היכ א דהמוכ ר ל א עיי ל ונסי ק אזוז י
וכן העל ה הרשב״ א ז״ ל והכ א היינ ו שעמ א
דבעיק נתינ ת דמי ם משו ס דל א החזי ק בכל ן
הא החזי ק בכל ן ומוכ ר ל א עיי ל ונפי ק הזוז י
קנה אע״ ס של א נת ן דמים : הי ו מקצ ת
קרקעות וכו׳ . תוספת א פ״ ה מבהר א לק ת
הימנו עש ר שדו ח כיו ן שהחזי ק כאח ת מה ן קנ ה
כלן לק ח מקצ ת ושכ ר מקצ ת והחזי ק בי ן כשכור ה
בין בלקוח ה הר י חזק ה ע״כ :

5״ב א עב ד כנענ י הר י הו א וכו ׳ ונקנ ה בכס ף
או בשש ר א ו במזק ה . משנ ה
מפורשת פ״ ק דקדושי ן (ד ף כ״ב: ) ונהלכו ה :

ב כיצ ד התי ר וט ' . בריית א מפורש ת ש ם והרשי״ א ז״ ל כת י דדוק א כ ל אל ו וכיוצ א
בהן שה ן מלאכו ת ש ל עב ד אב ל חפ ר ל ו בנ ד וכיוצ א בז ה שאינ ם מלאכו ת ש ל
עבד ה״ ז כאכיל ת סירו ת ול א קנ ה וז ה דע ת הרמב״ ן ז״ ל וכב ר נתבא ר למעל ה דע ת רבינ ו
שהקרקע נקנ ה באכיל ת סירו ת וה״ ה לעב ד : וכ ן א ם הגבי ה הר ב א ת העב ד וכו ׳ •
בהשגות א״ ח נרא ה מדברי ו וכו ׳ . מיה ו בהלכי ת שלנ ו במחלוק ת שנוי ה הגביה ו רב ו ל א
קנאו אמ ר ר״ ש ל א תה א כו ׳ ואעפ״ כ כת ב הרשי״ א ד׳ ל וז״ ל!קי״ ל כר׳ש ^ דה א נקנ ה א ף
במשיכה כדאמ ר שמוא ל ור ב אש י ה״ נ אמ ר וכ״ ש בהגבה ה ע״ כ :

תקפו

השגת הדאב״ ד
*וכן א ם הנני ה וכו ׳ . א״ א
נראה מדנרי ו דל א גרי ס כ ה
סלוגסא אל א הכ י גרי ס הנניה ו
הוא

לחם משנ ה

קנה היינ ו דוק א בחזק ת ג ׳ שני ם כמ ו שנתבא ר ברי ש פרק ץ אב ל גחזק ה דלאלה ר אפיל ו
בנכסי חביר ו קנה . ובאמ ת שהי א דוח ק דמ ה שאמר ו בת ר הכ י והר י אכיל ת פירו ת דבנכס י
חבירו קנ ה הו א לפ י דע ת רבינ ו ז״ ל כול ל בי ן חזק ה דצאלת ר בי ן חזק ת ג ׳ שני ם וא״ כ
ראוי הו א נ״ כ דבנכס י חביר ו ל א קנ ה האמו ר קוד ם יהי ה כולל . ואול י שזה ו מ ה שהוקש ה
בעיני ה״ ה ז״ ל בפ״ ב דהל ׳ זכיי ה בלשו ן הנ ר א ת השד ה שכת ב בסוני א ש ם והר י ני ר
וכו׳ עו ד כת ב ג״ כ ש ם והר י אכיל ת סירו ס וכו ׳ כוונת ו לומ ר עו ד ש ם בגמ ׳ והר י אכיל ת
סירות ובאמ ת שהי ה ראו י דנפרשה ו כמ ו והר י ני ר האמו ר קוד ם אנ ל ממ״ ש רבינ ו פ״ ח
ייסל׳ מכיר ה משמ ע דמפרש ה כול ל אפי ׳ בחזק ה דל א תרוהו א דוחק . כ ך נ״ ל פירו ש דברי ו וא ם אי ן זפ ת כוונת ו למ ה הוצר ך להזכי ר בלשו ן הנ ר א ת השד ה וכו ׳ מ ה שאמר ו בגמר א
והרי אכיל ת פירו ח וכו ׳ ה א די ן ז ה הוזכ ר ברא ש הפרק , וכב ר השיג ו הר״ א ז״ ל ש ם והו א ז״ ל השי ב מלי ו ואמ ר שכב ר הארי ך נהל ׳ מכיר ה ;

מגדל עו ז

יו׳ ע י וי ש לה ן אונא ס . פר ק חזק ת הכתי ם : כש ם שהקרק ע נ ר,ני ס בכס ף ט ד ואי ן אמ ד מה ם יכו ל
ל״זור נ ו בנויהי ן סר ק מיונ ה : המוכ ר לחכיר ו י ׳ שדו ת ע ד הו ף הסר ק . ס׳ ק דקדושי ן(ד ף כ ז )
וב׳כ נס ׳ המוכראתהני ת (ד ף ס״ו) :

פ״ב עב ד כנענ י כו ׳ ע ד הגבי ה א ח רנ ו קנא ו . פ״ ק לקדושי ן ונ ס ס׳ ב דבכורו ת מיית י נכ א
רמייתא דהנ י סיסק י : וכ ן א ס הגני ה הר ב א ת העב ד קנה ו ; כת ב הראב׳ ד ו׳ ל נרא ה מדברי ו
י וכו ׳ • ואנ י אומ ר ג ס כרו ן יהי ה שהשלי ם חוכת ו שחיי כ אד ה לומ ר כלשו ן רב ו :

הגהות מיימוניו ת

[ה] וכ״ כ התום ׳ בפר ק הזה ב גב י ה א דאמ ר ר ב דוק א בל ן בדאט ר במרוב ה ובמעש ה דר׳ ג
וזקנים שנתקבל ו שב ר ז ה מז ח בדקתנ י במם ׳ שביעי ת ע׳ ב : [ו ] עיי ן בהל ׳ זכ״ ה פ״ א :

נ> [והטו ר ש ם כת ב לשו ן רבע ו וסיי ם ואינ י יוד ע למ ח שדבר י יחי ד ה ן דר׳ ש קאט ר ל ה
אבל לרבנ ן ל א קנ ה בהגבה ה וכת ב א׳ א הרא״ ש ז׳ ל דוק א במלאכ ה ש ל שימו ש אב ל
במלאכה אחר ת כגו ן שתפ ר ל ו בגדי ו א ו עש ה ל ו אח ת מהמלאכו ת ל א קנא ו עכ׳ ל טו ר
ח׳מ סי ׳ קצ״ו ] : [א ] בדי ן הגבה ה פירש׳ י שצרי ך שיגביהנ ו ג ׳ טפחי ם שיצ א מחור ת לבו ר
ור״ת פיר ש שד י בהגבה ה טפ ח כדאשכח ן כשתופ י מבואו ת * ' חלו ן ואי ן כ' כ ראי ח מש ס
ושאני שתו ף דרבנ ן ו ע י ן בתום ' פר ק המני ח גב י ה א דאמ ר ר ב אש י כשהפכ ה פחו ת טג ׳ 1

■•4

סניד משנ ה

נ תקפ ו והניא ו אצל ג פייש״ י סק • נחאן ה וסימר א דססוא ל הי א ש ם • ־ אב ל א ס קר א
וט׳ . ש ס מניא ר : וא ם המזי ק וט ׳ . ז ס פשו ש שהוק ש לקרק ע והר י די ט
כיוצא ט :

ד עב ד קט ן הר י הו א מהמ ה וט ׳ . מימר א יר ב אס י ש ם . וס״ ש ובדנרי ם שקוג ץ
בהס א ס העבדים . יצ א ל ו להר ג י״ ל
מההיא עונד א דאמרינ ן הס ם מ יהוד ה
הגדואה ג ר שאי ן ל ו יורשי ם הו ה [חלש ] ע ל
מר זוטר א לשיול י כי ה חזיי ה דסקי ף לי ה עלמ א
מובא א״ ל לעכדי ה שלו ף ל י מסאנ י ואמטינה ו
(לגו) בית א וט ׳ ואיכ א דחמר י קט ן הי ה אלמ א
שהוא נקנ ה במ ה שהגדו ל גקנ ה ופשו ס הו א .

ומ״ש לפיכ ך ונו׳ . מפור ש ש ם :

ה הבהמ ה בי ן דק ה וכו ׳ . כ ך הי א מסקנ א
דסוגיא בפ״ ק דקדושי ן (ד ף
כ״ה:) ז ה וז ה במשיכ ה אב ל בטסיר ה ל א דטפ י
עדיפא משיכ ה ממסיר ה ועיק ר . ומ״ ש מפנ י
שמתחבטס . מפור ש בפ ׳ הספינ ה (ד ף פ״ו: )

שחגי בהמ ה דמסרכ א : וא ם הגביה ה וכו ׳ .
מסארשה דכיפ י עליפ א הגבה ה ובההי א דר״ ש
דלעיל מבוא ר ש־גיה ה קונ ה בכ״ מ ז ה לשו ן
הברייחא : אב ל המשיכ ה אי ן קוני ן ב ה אל א
| בס־מט ה וכו ׳ . די ן הגבה ה שקונ ה בכ ל רשו ת
1 והמשיכ ה ברשויו ת אל ו דוק א מימר א דאבי י
י ורב א בהמוכ ר א ח הספינ ה (ד ף פ״ה ) מפורש ת
| והו א ג״ כ בהלכות . ומל ש סימט א כתבת י בפירוש ה

לשון רש״ י פי״ ז מהלכו ת גזיל ה ואביד ה :

י■ ו כיצ ד קוני ן הבהמ ה במשיכ ה וכו ׳ ואפיל ו
, קרא ה וכו ׳ . בריית א ש ם(ד ף ע״ה: )

| ובפ״ ק לקדושי ן(ד ף כ״ב: ) . ומ״ ש כיו ן שעקר ה
, י ד ורג ל . פס ק כת״ ק דבריית א ודל א כר ׳ אח א
; דאמ ר הת ם ע ד שתהל ך מל א קומת ה וכ ן בהלכו ת
; בהמוכ ר א ת הספינ ה : והו א שימשו ך וכו ׳ .
, בכמ ה מקומו ת מבוא ר פר ק שו ר שנג ח א ת
:ן כפר ה (ד ף נ״א: ) דבע י למימ ר לי ה ל ך משו ך
!■־ וקנ י ודוק א של א בפני ו אב ל בפני ו ל א צרי ן
דומיא דקרק ע :

ז המוכ ר עד ר וכו ׳ . מימר א מפורש ת ש ם

קנץ. הלכו ת מכיר ה פ״ ב כס ף סשנ ה

ד

נ א ו שאמ י ל י רב ו הראשו ן ל ך אצ ל וכו ׳ . פעמ ו מסו ס דהו י טפס א משוםדאדעה א דנפשי ה
אזי< ל א שאנ י ל ן בי ן קרא ו רב ו השנ י וב א אלי ו לאמ ר ל ו רב ו הראשו ן ל ך אצ ל הלוק ה :

ל! הבהמ ה בי ן דק ה כי ן גס ה נקני ת במשיכ ה . כת ב ה״ ה ול א במסיר ה דטפ י עדיפ א
משיכה ממסירה . כ ך מ־א ה שהו א דע ת רנינ ו שכת ב בפ״ ג הספינ ה הואי ל וא״ א
להגביה וכו ׳ ל א הצריכו ה משיכ ה אל א יקני ח
במסירה אלמ א דמשיכ ה עדיפ א לי ה ממסיר ה :

ו כיצ ד קונ ץ א ח הבהמ ה במשיכ ה וכו ׳ א ו
שרכב עלי ה והלכ ה ט וכו׳ . עיי ן
נפ״ש נםי״ ז פהל ׳ גזיל ה :

האומר

הוא ליב ו קנא ו הגביה ו ינ ו
א׳ר כמעו ן ל א תה א חזק ה גדול ה
מהגבהה כו ' והכ י גיי ס ל ה הר ג
ז״ל עכ״ ל ;

העבד קנ ה ♦ ג ♦יתקפ ו והביא ו אצל ו
קבה . שהעבדי ם נקני ן במשיב ה

כזו. אב ל א ם קר א לעב ד וב א

אצלו . א ו שאמ ר ל ו רב ו הראשו ן ל ך אצ ל הלוק ח והל ך
אצלו . ל א קנ ה ע ד שימשכנ ו בתקיפ ה א ו שישתמ ש
בו כמ ו שביארנו . וא ם החזי ק ב ו של א בפנ י הר ב צרי ך שיאמ ר ל ו ל ך חז ק והנ ה : ד =עב ד
קטן הר י הו א כבהמ ה וקוני ן אות ו בדברי ם שקוני ן בה ן הבהמ ה ובדברי ם שסונ ץ בה ן
העבדים . לפיכ ך נקנ ה במשיכ ה אע״ פ של א תקפ ו : ה הבהמ ה בי ן דק ה בי ן גס ה נהני ת
[ב] במשיכ ה אע״ פ שאפש ר להגבי ה אות ה ל א הצריכוה ו להגביה . מפנ י שמתחבט תבארץ .
ואם הגבי ה קנ ה . וההגבה ה קונ ה בכ ל מקו ם . אב ל המשיכ ה אי ן קונ ץ ב ה אל א בסימט א
או בחצ ר ש ל שניה ם ואי ן קונ ץ ב ה ברשו ת הרבי ם ול א בחצ ר שאינ ה ש ל שניה ם * ו כיצ ד
קונץ א ת הבהמ ה ^במשיכה . אי ן צרי ך לומ ר א ם משכ ה והלכ ה א ו שרכ ב עלי ה והלכ ה ב ו
שקנה . אל א אפיל ו קר א ל ה ובא ה א ו שהכיש ה במק ל ורצ ה בפני ו כיו ן שעקר ה י ד ורג ל
קנאה . והו א שימשו ך בפנ י הבעלי ם אב ל א ם מש ך של א בפנ י הבעלי ם צרי ך שיאמ ר ל ו
קודם שימשו ך ל ך משו ך וקנה : ז המוכ ר עד ר לחבי ת א ו שנת ן ל ו כמתנה . כיו ן שמס ר
לו [ג ] משכוכי ת . הי א הבהמ ה המהלכ ת ברא ש העד ר והב ל נמשכי ם אחרי ה . אי ן צרי ך
לומר ל ו משו ך וקנה . שמסיר ת בהמ ה ז ו כמ י שאמ ר ל ו ל ך משו ך וקנ ה . וכיו ן שמש ר ל ו
העדר קנ ה וא ף ע ל פ י שמש ך של א בפני י : ח האומ ר השנ ת הראב״ ד