NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 139

Section 139

טו היתד , הקרק ע צחי ח סל ע וכו׳ . ע ל מ״ ש
כאן הר ב המגי ד להשוו ת די ן
לדן קרק ע העב ד עיי ן בפר ק כ ׳ כ י ש ס חילקת י
ביניהם :

יז העכו״ ם אינ ו קונ ה בחזק ה וכו ׳ וישרא ל
הבא מחמ ת עכו״ ם וכו ׳ . ה '

חזקת הבהי ס (ד ף ל״ה; ) אמ ר ר ב יהוד ה אמ ר
רב ישרא ל הב א מחמ ת עכו״ ם הר י הו א כעכו״ ם מ ה עכו״ ם אי ן ל ו חזק ה אל א בשט ר א ף
ישראל הב א מחמ ת עכו״ ס וכו / ומפרש ה רבינ ו בי ן לעני ן חזק ת ג ׳ שני ם בי ן לעניי ן
קנייה לאלת ר ואע״ פ של א הוזכ ר במימר א אל א שט ר ודא י דל א עדי ף מישרא ל ול א קנ י
בשטר להודי ה בל א כס ף אל א במוכ ר שדה ו מפנ י רעת ה . ופי ׳ ישרא ל הב א מחמ ת עכו״ ס
היינו ישרא ל הקונ ה מסעכו״ ס והטע ם דכ י היכ י שכתבנ ו למעל ה שאפי ׳ שט ר ראי ה ומקו ם
שכוחבין ל א סמכ א דפהי ה למיקנ י בכס ף ע ד דהיכ א שט ר וכיו ן שנכת ב קנ ה למפר ע בכס ף
ה״נ המוכ ר לעכו״ ם והקונ ה מעכו״ ם ל א סמכ א דעתייה ו שהמק ח א ו המכ ר קיי ס ע ד
שיהא פט ר ע ם כס ף ואפיל ו במקו ם שאי ן דרכ ן לכתו ב משו ם דסה ס עכו״ ס אנ ס ויערע ר
עליהם לבט ל המק ח אב ל כשנעש ה בשט ר אי ן יראי ם מטנ ו וז ה טע ם מספי ק . ומדבר י
רבינו בס״ א מהל ׳ זכיי ה משמ ע דטעמ א משו ס דעכו״ ם ל א סמכ א דעתי ה אל א ע ל השט ר
וכעס ה״ ה אינ ו מספי ק לישרא ל הקונ ה מ ן העכו״ ס ועיי ן בהר״ ן בפ״ ק דקידושי ן , ואפש ר
לומר שדקד ק רבינ ו שכת ב אל א בשט ר הו א שקונ ה ע ס נתינ ת הכס ף לומ ר דל א קנ י דשט ר
וכסף שניה ם יח ד צרי ך וג״ כ צרי ך שיקדי ם כתיב ת השט ר לנתינ ת הכס ף וזה ו פירו ש
בשטר הו א שקונ ה ע ם נהינ ח הכס ף כלומ ר ע ם נתינ ת הכס ף שאח ר כתיב ת השט ר ה א
חס נת ן הכס ף ואח״ כ כס ב ל ו השט ר ל א קנ י וכמ״ ש בנימוק י יוס ף בש ם המפרשי ם פ ׳
חזקת גב י נכב י ג ר הר י ה ם כמדב ר ומ״ ש תחל ה נרא ה יות ר ומ״ ש רבינ ו עו ד בישר א

ישראל

הבא מחמ ת העכו״ ס הר י הו א כעכו״ ס ואיג ו קונ ה אל א בשט ר לא ו למימר א דקנ י בשט ר
לחודיה אל א נשפ ר מ ס נתינ ת הכס ף קאמ ר ואמא י דחמ ר גב י עכו״ ס סמי ך ול א הזכי ר שט ר אל א לומ ר דל א קנ י בחזק ה דה א ודא י פשיט א דל א עדי ף מישרא ל וכמ״ ש ה״ ה נקונ ה
עכו״ס והו א הדי ן למוכ ר עכו״ ס דשוי ם ה ם וכמ ו שאמר ו ישרא ל הב א מחמ ת עכו״ ס הר י הו א כעניו״ ם ן

לחם משג ה

במה נקנ ה אל א כמ ה הו א קונ ה בחזק ת הילו ך וכב ר ידו ע בי ן הקונ ה והמוכ ר כמ ה מכ ר
ולזה לשונ ו נוכי ה א ל כ ל שא ר המפרשי ם פירשו ה במוכ ר סחסעכ״ל . ע ם היו ת שבספרנ ו
כחוב בחזק ת הילו ך בי ן הקונ ה וכו ׳ אב ל נרא ה דה ך בי ן הו א טעו ת ומ״ מ קש ה לשונ ו ע ד
מאד ומוהרי״ ק ז״ ל בסי ׳ הנזכ ר כת ב וע ל מ״ ש שהרמב״ ם חינ ו מפר ש במוכ ר א ת השבי ל
בסחס וכו ׳ קש ה דמ״ ש מסיימ י מחיצח א מהיכ א דל ה מסיימ י והנרא ה בדעת ו ז״ ל הי א
שכוונתו במ ה שכת ב כ ך ואפש ר וכו ׳ הו א לייש ב קושיי ת רשב״ ם ז״ ל שהקש ה ע ל גירס ת
רבינו ז״ ל ול א נהיר א דא ס שבי ל סח ה זבי ן ל ה וכו ׳ לז ה כת ב דודא י א ס ל ח הרא ה ל ו
השביל פשיט א דיח ן ל ו כ ל צרכ ו כיו ן דשבי ל סת ם זבי ן לי ה אע״ פ שיהי ה מסוי ם
בחהיצות אב ל רבינ ו ז״ ל אייר י בשמוכ ר א״ ל לחביר ו שבי ל ש ל אמ ה אח ת רוח ב וכב ר
ידוע ביטה ם המד ה שמכ ר וז״ ש וכב ר ידו ע בי ן הקוג ה והמוכ ר וכו ' וקנא ו ז ה בהילו ך
ועחה רוצ ה חביר ו לחזו ר ב ו לז״ א שא ם הו א מסויי ם במחיצו ת קנ ה בהילו ך כ ל אוה ו
המקום שהל ך ונוח ן ל ו המעו ת כפ י הער ך אב ל מ ן המחיצו ת ואיל ך אינ ו קונ ה אע״ פ שפירש ו בפירו ש שפי ה מוכ ר ל ו כיו ן שהמחיצו ת וופסיקו ח אינ ו מועי ל ל ו כלו ס ההילו ך
לקנות מ ן המחיצו ח ואיל ך אב ל א ם אי ן ש ם מחיצו ת ה י היפ י דדר י טונ א וכו ׳ ויח ן ל ו הדמי ם כפ י הערך . ז ה נרא ה צ י נכו ן בדברי ו ;

טז דזמוב ר שד ה לחגיר ו וכו ׳ וזרע ה א ו נר ה וכו ׳ . אע״ פ שבפר ק חזק ח הבהי ס (ד ף ל״ו ) אמר ו בגמ ׳ במסקנ א דני ר ל א הו י מזק ה היינ ו דוק א בחזק ת של ש שני ם כמבוא ר ש ם
נגמרא ומ ן הטע ם האמו ר ש ס מימ ר אמ ר כ ל שיכ א ושיב א דכרב א לעיי ל בי ה כלומ ר הלוא י שיחרו ש הרב ה ואח״ כ אטלנ ה ואזרענ ה אנ י ולכ ך ל א הו י חזק ה
לחזקת של ש שני ם וכ״ כ רבינ ו ז״ ל בפי״ ב מהל ׳ טוע ן ונטע ן נר ה שנ ה אח ר שנ ה אפיל ו כמ ה שני ם הואי ל ול א נהנ ה ב ה אינ ה חזק ה וכ ן בפ״ ב מהל ׳ זכיי ה ומחנ ה י ש בדבר י
רבינו שא ם החזי ק ב ה הלוק ח קנ ה וכו ׳ הנ ר א ת השד ה בנכס י הג ר קנ ה כלומ ר ובנכס י מביר ו ל א קנ ה והיי ט דוק א בחזק ת ג ׳ שני ם אב ל בחזק ת דלאלח ר דהיינ ו חזק ה דהלוק ח
סהני כיו ן דנשחמ ש בקרק ע כדר ך שמשחמשי ן ב ה הבעלי ם וזה ו שהזכי ר כא ן א ו גר ה וכו ׳ וכ ן י ש דברי ם רבי ם דאע״ ס דבחזק ח של ש שני ם ל ת הו י חזק ה בחזק ת דלאלח ר
סי חזק ה וכדכח ב הר ב המגי ד ז״ ל . זה ו דע ת רבי ט ז״ ל אל א שצרי ך לפר ש לס י דעח ו דמ ה שכחו ב בגמר א בסר ק חזק ת (ד ף נ״ז ) והר י ני ר דבננס י הג ר קנ ה בנכס י חביר ו ל א

קנה

פל

משנה למל ך

טל הר י החזק ה שקונ ה אות ה שפיח ת פירו ת כו ׳ . הראג׳ ד בהשגותי ו חול ק ע ל רגינ ו גז ס וס׳ ל
דאכילת סירו ת גג י לוק ח ל א מהנ י . וראית י להפו י סי ׳ הע״ י ס׳ פ שכת ב וז׳ ל וי ש שסי א
חזקה בלוק ח ואינ ה חוק ה כנכס י הג ר כגו ן אכיל ת פירו ת דגלוק ח הו י חזק ה כו ׳ ותימ ה דגסי ׳ קצ׳ ג
סי״א הני א כבר ת רנינ ו דאכיל ת פירו ת מהנ י גנ י לוק ח ושהראכ״ ד חול ק עלי ו וכת ג דמכתגר א כהראנ׳ ד
ואיך כת ג כא ן דגלוק ח הו י חזק ה אכיל ת סירו ת , ואפש ר לדחו ק ולומ ר דהפו ר כא ן לישנ א דגמר א דפ ׳
חזקת (ד ף נ״ז ) נ ר, ט דאמרינ ן הח ם והר י אכיל ס סירו ת דכנכס י תייר ו קנ ה וכנכס י הג ר ל א קנס . והת ם
מיירי לעני ן חזק ת של ש שני ם דמהנ י אכיל ת סירו ת וכדאוקמ ה הראכ׳ ד כפרקי ן . וראית י לרכינ ו ז׳ ל
בפ׳ב מהל ׳ זכיי ה שכת ב י ש דברי ם רכי ם שא ס החזי ק כה ס הלוק ח ל א קנ ה וכו ׳ וכתג ו גדול י המורי ם
דמ׳ש שא ם החזי ק נה ם הלוק ח מייר י לעני ן חזק ת ג ׳ שני ם ועי ש כדבר י מר ן והלח׳ מ וא׳ כ אפש ר שנ ס
כוונת ספו ר הי א בחזק ת ג ׳ שני ם וצ׳ ע :

בני

מגדל עו ז

נה . גג א כהר א פ ׳ המוכ ר סירו ת וגקדושי ן ס׳ ק : חית ה הקרק ע צחי ח סל ע ע ד משא ר התשמי ש :
כתב הראג׳ ד ז׳ ל ה א מלת א ל א מיחוור א וכו ׳ : ואנ י אומ ר זא ת ההלכ ה עיקר ה סר ק חזק ת הכתי ם
•ישנ׳׳ס ורבותינ ו נעל י התום ׳ ור׳ י אלפ ס ורבינ ו יהוס ף הלו י ב ן מג׳ ש וג ם הר׳ מ ז׳ ל מקוצ י
כלם קננ ו ופירש ו כלשו ן י״ מ ז׳ ל וג ם אנחנ ו כ ך קבלנו ה ומ ה שפיר ש הראב׳ ד ז׳ ל אינ י יוד ע א ם
היתה כ ך סברת ו א ו קבלת ו והרוצ ה יקב ל : ד,נוונ ר קרק ע למניר ו וכו ׳ ע י יכו ל לחזו ר נ ו :
כ,תכ סיאב ^ זי ל כ ל ז ה מל ו ע ל הזד ן שמ א פכ״ ל ; ואנ י אומ ר אמ ת הו א ג ם א ס ז ה לעומ ס

זה סר ק חזק ת הכתי ם (ד ף ל׳ה ) אתמר א ומ י לטעמי ה ומ ר לטעמי ה . ול י נרא ה כ י זא ת מור ה ע ;
הראשונה להנצ ל מקושיי ת הראכ׳ ד ז״ ל שהר י זרע ה עש ה כ ה תועל ה הקרק ע ונר ה ל א עש ה כ ה ול א
כלום וכ ן לקיט ת סירו ס ל א הועי ל כאיל ן כמעשי ו וכזמיר ה הועי ל ועש ה כ ו מעש ה אגמ א הועילה ו דכ ר
והפכו למע ן תד ע כ י הכ ל שו ה כקניי ן הקרק ע וכדכר י ר׳ מ ז׳ ל והראשוני ם ג׳ ע שעמד ו כשיט ה אח ת :
וכן א ם אס ף המוכ ר ע ד זנעש ו סירותי ה של ו . סר ק חזק ת הנחי ם : ענו״ ם אינ ו קונ ה כחזק ה ע ו
נתינת הכס ף . כנ״ נ סר ק חזק ה הנחי ם (ד ף ל׳ס ) ופ׳ נ דנסויו ס : וישראל ' הנ א מחמ ת טרי'. •

^ טשנ ח קנץ . הלכו ת מכיר ה פ״ א ב

םגיד סשנ ח

יז הימ1ג ר לקרק ע יס ׳ . גס ׳ שטפ ח הדייגי ן(ד ף מ״ג ) ר״ ס סב ר (ענבי ם העומדי ם למעל ה והשפ ם פהפכו״ ס אינ ו קונ ה בחזק ה שא ם הי ה העכו״ ם קונ ה נחזין ? מקו ן אצשוח .

ליבצר) כבצורו ת דמיי ן ורבנ ן סבר י לא ו כבצורו ת דמיי ן וסוב ר רבינ ו דע״ כ ל א הי ה מחזי ק אב ל לכחו ב ל ו שס ר כול י הא י ל א עבד י :

פליג• אל א בצריכי ן לקרק ע אב ל אי ן צריכי ן לקרק ע הפיל ו רבנ ן מוד ו דכבצורו ח דמיי ! מ כ ל המחוב ר וכו ׳ . ז ה פשו ש . ואמרינ ן ס ׳ שבועו ת הדייני ן(ד ף מ״ב: ) כ ל המחוב ר
דפרכינן בפ ׳ נער ה שנתפתת ה(ד ף נ״א ) בפשישו ח כ ל העומ ד ליגז ז כג״ י י״ י'"^'יייי * ייייי י "י י יייייו ״ י״י '

קי״ל אל א ודא י דבאי ן צריכי ם אפי ׳ רבנ ן סוד ו . ' " י

והוי יוד ע שבעני ן השומרי ם ל א שאנ י ל ן בי ן
צריכים לקרק ע לאינ ם צריכי ם אל א לעול ם ה ם
כקרקע וזה ו שכת ב רבינ ו ה ד ה ם כמשלשלי ן
לקניין וי ש לה ם אונא ה משמ ע די ם דב ר שאינ ם
לו כמשלשלי ן ג ס פ״ ח דסוע ן ונשע ן כת ב שענ ו
ענבים שעומדי ם ליבצ ר וכו ׳ שכ ל העומ ד ליבצ ר
הרי הו א כבש ר לעני ן כסיר ה והודא ה נרא ה
ג״כ די ש דב ר שאינ ם ל ו כמשלשלי ן ובצריכי ן
לקרקע כת ב הר י ה ן כקרק ע לכ ל דב ר ובפ״ ב
דהלכות שכירו ת כת ב המוס ר לחביר ו דב ר
המחובר לקרק ע לשמו ר אפיל ו הי ו ענבי ם
העומדות להבצ ר הר י ה ן כקרק ע בדי ן השומרים ,
נראה מלשונ ו שדי ן השומרי ם משונ ה משא ר
דינים דאפיל ו אי ן צרי ך לקרק ע דינ ו כקרק ע
דעתו כדע ת ר״ י הלו י ז״ ל רב ו שכת ב שח״ מ סי ׳
צ״ה כ ל המחוב ר לקרק ע כקרק ע דמ י וכת ב הר״ י
הלוי דוק א לעני ן שומרי ם אב ל מא ן דמזבי ן
לחבריה ענבי ם העומדו ת להבצ ר כיו ן דאדעת א
למישקל זבנינה ו ניהלי ה כבצורו ת דמיי ן ודיינינ ן
בהו די ן משלמלי ן בכ ל מיל י כגו ן די ן אונא ה
ושבועה וכיוצ א בה ן דקי״ ל כ ל העומ ר ליבצ ר
כבנור דמ י והיינ ו שעמ א דננ י שומ ר לא ו
כבצורות דמ י כיו ן דלשמיר ה ה ן כשה ם מחוברי ם
לקרקע ואדעת א דהכ י מסרינה ו ניהלי ה הו ה
ליה כקרק ע דה א לא ו למתלשינה ו מסרינה ו ניהלי ה
עכ״ל : כת ב ה״ ה כ ל המחוב ר לקרק ע וכו ׳
דין החזק ה נתבא ר בפר ק הספינ ה ע ל מתניתי ן
דהלוקח פשת ן מחביר ו וחל ש כ ל שהו א קנ ה
ובסוגיא שעלי ה עכ״ל . וי ש לתמו ה שז ה ע״ פ פירו ש
רשב״ם ש ם אב ל רבינ ו כת ב ש ם דהו י כאינ ו
צריך לקרק ע וכת ב ה״ ה שקנ ה הקרק ע בשכ ר
היפוי וקנ ה הפשת ן אג ב הקרק ע עכ״ ל . וא״ כ
מין די ן הפשת ן עני ן לחזק ה כל ל :

יט המוכ ר לחביר ו י ׳ שדו ת וט ׳ . וא ם
תאמר בל א חזק ה קנ ה משע ם
כסף, וי״ ל דהב״ ע במקו ם שכוחבי ן שש ר וא ז ל א
קני בכספ א כמפור ש לעי ל . ומ״ ש רבינ ו וכ ן
בשכירות נלמ ד מהתוספת א שכת ב רבי ש בסמי ה ,
ונראה מדבר י רבינ ו שכת ב וכ ן בשכירו ת כיו ן שהחזי ק באמ ת מה ן וכו ׳ דצ א משו ה שכירו ת
למכר אל א לעני ; ז ה בלב ד אב ל ל א לעש ן שצרי ך לת ת דמ י כולןדבשכירו ת אפיל ו ל א נת ן
דמים קנ ה בחזק ה ושעמ א משו ס דשכירו ס אינ ה משתלמ ת אל א לבסו ף :

א ?זב ד כנענ י נקנ ה בכס ף ובשס ר . כלומ ר במקו ם שכותבי ם שש ר דומי א
^ " דקרק ע א ו בחזק ה לחוד ה אפי ׳ במקו ם שכותבי ן ומכא ן נרא ה שדע ת
רבינו כדע ת הסוברי ם כ ן :

ר ייצ ד התי ר ל ו מנעל ו וכו ׳ . כת ב ה״ ה דסבר ת רבינ ו דכש ם שקרק ע נקנ ה באכיל ת
פירות כ ן העב ד נקנ ה בא י ז ו מלאכ ה שיעש ה אפיל ו אינ ה מלאכ ת עבדו ת

ייוי חמ ר ל ו בג ד א ו ביש ל ל ו קדר ה ושל א כדבר י הרשב״ א והרמב״ ן . ואנ י אומ ר דאדרב ה , 1 .

ייינו נראהבהפ ד שכת ב שישתמ ש בה ן כדר ך שמשהמשי ן בעבדי ם דמשמ ע דוק א תשמי ש המיוח ד לעבדו ת ול א דמ י לאכיל ת פירו ת דקרק ע דשאנ י הח ס דבע ת הנאת ו מינכ ר לכ ל
שהוא של ו אב ל כשסופ ר בג ד במ ה יוד ע דלרג ו הו א אב ל מלאכ ת עבדו ה ה ס מעשי ם בגופ ו ש ל אדו ן והולי ך כלי ו אמרי ו למרס ! כיו ן דאחריוהו א הולךהאמינכ ר שהו ס של ו דומי^דקרקע ;