Section 138

כיצד המחזי ק כנעיל ה וכו׳ . קצ ח המפרשי ם ז״ ל פירש ו גע ל האמו ר נפר ק חזק ת חכחי ם
קובע מנעו ל א ו מעמי ד דלתו ת אב ל נוע ל וסוג ר הדל ת ל א קנה . ואינ ו נכו ן אל א
נעל נוע ל הדל ת הו א ומבוא ר בגיטי ן פ ׳ הזור ק(ל ף ע״ז: ) דאמרינ ן גב י ההו א עובד א דגיט א
בשבחא תיזי ל איה י ותיחו ד ותפת ח דת ק נע ל גד ר וכו ׳ הר י ז ו חזק ה ותקנ י גיט א אג ב בית א

וכשבת הי ה וז ה מבוא ר ומדאמרי ק תיחו ד
ותפתח כת ב הר ב ונעל ו וחז ר ופתח ו :

יא כיצ ד המחזי ק בגדיר ה כ ל שהו א קנ ה
וכו׳. מפור ש פ ׳ חזק ת הבתי ם
(לף נ״ג ) דוק א כשהועי ל שאי ן עולי ן ל ו עת ה
אלא בדוח ק אב ל א ם עול ה כמ ו בתח; ה ל א
עשה ול א כלו ם ובז ה הלג ר תלו י : וכ ן א ם
היתה ש ם פרצ ה וכו ׳ . מפור ש ש ם וכ״ ש א ם
בתחלה ל א הי ו נכנסי ם ב ה כל ל ועת ה נכנסי ן
שקנה ופשו ט הו א ומבוא ר ש ם ובהלכות• ■

יב נת ן צרו ר והועי ל וכו׳ . מימר א דר ׳ יוחנ ן
שם ובהלכו ת ומפור ש ש ם בגמר א
לדוקא כשהועי ל ושהבי א א ח המי ם המועילי ם
להשקות השל ה אב ל א ם רא ה אמ ת המי ס בא ה
ומזקת הקרק ע ונת ן צרו ר כל י למנע ה הר י ז ה
לא קנ ה שסילו ק ההיז ק אינ ו לכ ר שיקנ ה אל א
הבאת התועל ת ואיח א בהלכו ת ;

ע המוכ ר של ה להביר ו בצ ל שדה ו וכו׳ . אול י
יצא ל ו מהפירו ש ש ה: ב הר ב אלפס י
ז״ל בהלכו ת פ״ ק דבב א קמ א גב י ההי א דאמרינ ן
מאימת תחז ק ב ה מכ י דיי ם אמצר י ואע״ ס
שרבינו מפרש ה בפני ם אחרו ת פי״ ט אפש ר שהו א
סובר שהדי ן אמ ת : אב ל א ס הל ך ב ה לארכ ה
וכו׳ . מחלוק ת ר ׳ אליעז ר וחכמי ם בבריית א פ ׳

המוכר פירו ת (ד ף ק׳ ) ופס ק כחכמי ם :

ואם שבי ל ש ל כרמי ם וט׳ . מפור ש ש ם מימר א
מודים חכמי ם [לר״א ] בשבי ל כרמי ם :

יד וכמ ה שיעו ר רוח ב הדר ך וכו ׳ . פירו ש
המוכר שבי ל ש ל כרמי ם מ ן הסת ם
כמה רחב ו וכמ ה קנ ה הלוק ח כרוח ב וז ו מימר א
שם כ י אח ו לקמי ה דר ׳ יצח ק וכו ׳ ומוכ ח ש ם דאה א דשבי ל קא י . והחילו ק בי ן מסויי ס
במחיצות ובי ן אינ ו מסויי ם מפור ש בגס ׳ כלכרי ו כגירס ת הספרי ם . אב ל י ש מחליפי ן
הגרסא ואומרי ן דכשי ש ש ם מחיצו ת גבוהו ת צרי ך כל י שתהי ה ע ל ראש ו חביל ה ש ל זמורו ת
ויסבבה שיתהפ ך מצ ד רג ל א ל צ ד כד י של א יעכב ו המחיצו ת וכשאי ן ש ם מחיצו ת גבוהו ת
די ל ו כד י שיגבי ה רג ל ויני ח רג ל שהר י למעל ה ממנ ו אוי ר פנו י להתהפ ך לכ ל צדדי ו
עם משאו י שבראשו . ולפ י גרס ת רבינ ו ז״ ל נרא ה הטע ם שא ם י ש מחיצו ת כיו ן שהו א ברוח ב
כדי שיגבי ה רג ל ויני ח רג ל סב ר וקבי ל של א יסתו ר המוכ ר המחיצו ת וצרי ך עיו ן . ואפש ר
שרבינו ז״ ל אינ ו מפר ש השמוע ה במוכ ר א ת השבי ל בסת ם במ ה נקנ ה אל א כמ ה הו א
קונה בחזק ת הילו ך וכב ר ידו ע בי ן הקונ ה והמוכ ר כמ ה מכ ר ולז ה לשונ ו נוט ה אב ל כ ל
המפרשים פירשו ה כמוכ ר סת ם והגרס א האחר ת גרס ס רש״ י והרשכ״ א ;"ל ;

6' טי*^יר? א ?הר•' ״ נ\.^פ7 פ יט?י7\נ י פ; י פצ ה ימינ י * ם האי ן פ■ ׳ נאהי א ס״י - לשדס י ייול־ל״ני ם דא ■ לא י ־־ ■ 6־61 •

יי\י<יזיריח רו י חזמי ־ כלומ ר דל א יימצ י למיהד ר ומשי י מכ י דיי ש אמצר י כלומ ר שנהנ ה ב ה כב ר ומכיו ן שנהנ ה קנ ה בההי א דיש ה אינ ו יכו ל לחזו ר ב ו כ ך נ ל לדע ת
3?ינ, ת א יו ת וא ם שבי ל ש ל כגי ס ?" ׳ וכמ ה שיעי ר רוח ב הדר ך וכו׳ . סו ף פר ק המ1כ ר פירו ת (ד ף ק׳ ) בריית א וגיר־ ת רכינ ו כמ״ ש ה״ ה וכת ב

ס ?•?" י מא ם י ם גיצו ת וכו ׳ ויוה ר נכו ן מ ה שפירש ו בתום ׳(בד״ ה ול א אמרן ) דהב״ ע במחיצו ת נמוכו ת טפ ח א ו טפחיי ם להיכ ר השבי ל הילכ ך כשמוכ ר ל ו השבי ל
?ש?ר1לא יס ן ל , אל א כמ י שהו א עשו י אפיל ; ל א יה א [ל ו אלא]כדשקי ל כרע א ומנ ח כרע א . וכר. ב עו ד ה״ ה שאפש ר שרבי ט אינ ו מפר ש השמוע ה במוכ ר השבי ל סתס^במ ה נקנ ה

משנה למל ך

יו חזי. ה להחזי ק בנתי ס א י א״ ל ל ך חז ק וקנ י א ו שהחזי ק בפני ו אפי ׳ ל א אמ ר ל ו ל ן חז ק וקנ ה וכו ׳ .
י^יו י ת ר"' ש בסי ׳ קנ׳ ב לחזק ת שוכ ר ל א מהנ י כ ל של א אמ ר ל ו ל ך חז ק וקנ ה וצ׳ ע . מהר א ש ה י
יו נסתפ ק א י ה א דמהנ י בפני ו א ם הו א דוק א במוכ ר למ י של א הי ה ד י ש ס אב ל בנזוכ י לשונ י אפש ר
-לא מהנ י החזק ה כיו ן שכ ן הו א לר ך השוכרי ם לבנו ת ולהרו ס ומדבר י הר׳ ב ל׳ ר סי ׳ ק נ ב נרא ה ל ס ל
ללא מהנ י חזק ת השוכ ר בפנ י המוכ ר כ ל של א אמ ר ל ו ל ך חז ק וקנ ה . ועיי ן במ׳ ש מר ן סי ׳ קצ׳ ב לבקונ ה
בית שהו א ד ר ב ו ל א קנ י ע ל שינעו ל ויפת ח ועיי ן ל״ ר ס י ק ן ולי ק :

יד וכמ ה שיעו ר רוח ב הדר ך וכו׳ . בפר ק המוכ ר פיסת . וראית י בירושלמ יפ׳ ק דנכורי ס הל ׳ א
לנחלתו רבנ ו ור ׳ יהוד ה א ם מכ ר ל ן ע ל התהו ם א ו דוק א מקו ם הדריס ה דרבנ ן ס ל
מנר ל ו ע ד התהו ם ור׳ י ספוק י מספק א לי ה א ם מכ ר ל ו ע ד התהו ם א ו ל א וכע ת ל א ראית י לראשוני ם
ז׳ל שהזכיר ו וי ן ז ה :

היי

לחם משנ ה

לפרש דבר י ר ב אש י דלשל ם פירו ש דברי ו הו א כפירו ש רש״ י ז״ ל אל א כוונת ו לומ ר שר ב
אשי ל א ב א לחלו ק ע ל ר ב המנונ א אל א לת ת ישו ב אמ ר וכדבר י הר ב מוהרי״ ק נרא ה בשי ׳

קצ״א ובאמ ת אי ן לשו ן ה״ ה ז״ ל נאו ת לז ה כל ל וצ״ ע :

יד וכמ ה שיעו ר רוח ב הדר ך וכו׳ . בס ׳ המוכ ר פירו ת (ל ף ק׳ ) אמר ו כ י את ו לקמי ה
דר׳ יצח ק ב ר חמ י אמ ר לה ו הב ו לי ה כ י היכ י לדר י טונ א דשבישת א
והדר ל א אמר ן אל א דמסיימ ן ממיצס א אב ל ל א מסיימ ן מחיצת א כ י היכ י דשקי ל כרע א
ומנח כרע א . ז ו הי א הגירס א בספרינ ו והי א גירס ת רשב״ ס ז״ ל , וגירס ת רבינ ו ז״ ל ה א
מוחלפת ופירוש ה כמ ו שפיר ש ה״ ה ז״ ל דכ י, ן דמכ ר ל ו שבי ל ללכ ת לכרמ ו ורא ה שהי ו
בה מחיצו ת אפיל ו של א יהי ה בי ן מחיצ ה למחיצ ה אל א כ י היכ י דשקי ל כרע א ומנ ח כרע א
כמאן דסב ר וקבי ל הו י דת״ ל למיש ק אדעחי ה של א יסתו ר המוכ ר המחיצו ת אב ל א ס י ש
בין המחיצו ת מקו ם רח ב א ז ולא י גוח ן ל ו כדי ן כ ל שבי ל דהו י כאיל ו אי ן ש ם מחיצו ת

^ ״'^^לבד ו ^;מ ן קצ״! ! שלייה׳?? ל ^^^^^פ?ג?רט ״ ^יייאינ ו ״^פרש י ״מ״וע ה במוינר ' א ת £ "ח ם

הגהות טיימוניו ת

ני״* ה״י״יי י ^ י שתיק ן המנעל • אבל י א ם היו ! טתוק ן

- י - י- - - " י

מגיד משג ה

קנץ . הלכו ת מכיח־־ , פ״ א כס ף סשנ ה

מו הית ה הקרק ע צחי ח סל ע וכו ׳ . גה ב עלי ו הר״ א ה א מילח א ל א מיחוור א וט ׳ .

ביאור דברי ו של א סמר ו סו ף הער ק גכיוצ א בז ה והר י אכיל ח סירו ח
דגנכסי חביר ו ל א קג ה אל א בחזק ת של ש שני ס ומג ד טעג ה שהל ה מוע ן ל א מכרתי ה
לך וז ה מבי א ראי ה שהחזי ק ב ה של ש שני ם בחזק ה ז ו ומוע ן שקנא ה ממנ ו וחזק ה ז ו
ראיה לדברי ו אב ל להיוה ו קניי ן ל א . ונרא ה
שדעת רבינ ו ז״ ל דל א בעינ ן מיד י דמועי ל
לקרקע אל א כשהלוק ח אינ ו נהנ ה הב ל כשהלוק ח
נהנה ודע ת אחר ת מקנ ה ודא י קנ ה וגדול ה
מזו נע ל הבי ת שהר י ז ו חזק ה שהר י הו א נוע ל
בשני כ ל אד ם כדר ך שאד ם עוש ה בשל ו וכ ל
שנועל כדר ך שהבעלי ם נועלי ם בתיה ם כד י
למנוע מה ן רג ל כ ל אד ם הר י ז ו חזק ה וטע ם
זה כחבוה ו המפרשי ם וזה ו שאמ ר הר ב למעל ה
גבי נע ל שהר י ז ה נשתמ ש ב ו שימו ש המועי ל
וא״כ כ״ ש לאכיל ת פירו ח א ו כ ל הדברי ם
שהבעלים נהני ן דר ך הנא ת הקרק ע א ו
משחמשין דר ך שימו ש . ודי ן צחי ח סל ע בחזק ת
נ׳ שני ם מפור ש רי ש חזק ת (ד ף נ״ט: ) ובהלס ח
מתקיף ל ה ר ב ביב י ב ר אבי י צונמ א במש י
קני לי ה וכו ' . ז ה נרא ה להעמי ד דבר י רבינ ו .
והרמב״ן והרשב״ ח ז״ ל דעת ם כדע ת הר״ א ז״ ל
פ״ק דקדושי ן גב י עב ד כנענ י וכו ׳ ובעיגיו ר
בשכירות ומסחבר א שא ם נת ן כלי ו ותשמישי ו
לתוכו ז ו חזק ה כההי א דגרשינ ן בירושלמ י
דקדושין המוכ ר בי ת לחביר ו כיו ן שצב ר לתוכ ו
פירות קנ ה אמ ר ר ב שמוא ל ב ר ר ב יצח ק ובלב ד
פירות שה ן רסויי ן לצבו ר ע״ כ בעיטו ר וז ה
ראיה לדבר י רבינ ו וקצ ת ראי ה ג ס כ ן משבי ל ש ל כרמי ם שנקנ ה בהילו ך כמבוא ר למעל ה :
טז המוכ ר קרק ע לחבירווכו׳ . כת ב עלי ו הר״ א ז״ ל ה״ א כ ל ז ה הול ך ע ל דר ך מ ה
שכתב ע״ כ . וכ ן הו א האמ ת דמשו ס דס״ ל דכ ל שקונ ה בחזק ת ג ׳ שני ם
כשהמוכר מכחי ש קנ ה לאלת ר כשהל ה מוד ה ואומ ר ל ו ל ך חז ק וקנ ה אע״ פ שי ש בכל ל
אלו שהזכי ר המחב ר דברי ם שאינ ו קונ ה בחזק ה ג ׳ שני ם כמ ו שיתבא ר פי״ ב מהלכו ת
טוען ונניע ן כיו ן שנשתמ ש בקרק ע כדר ך שהבעלי ם עושי ן הר י ז ו חזק ה : וכ ן א ם אס ף
המוכר ס ל ש ל פירו ח וכו ׳ . ז ה נלמ ד ממ ה שהמר ו פ ׳ חזק ת (ד ף ל״ה: ) מזקח ן ג ׳ שני ם
מיום ציו ם א״ ר אב א א י דל י לי ה צנ א דפיר י לאלת ר הו י חזק ה , ופירו ש דל י לי ה המוכ ר
ללוקח קנ ה לוק ח לאלת ר וז ו חזק ה גמור ה שקוני ן ב ה , ואע״ ג שהלשו ן ההו א מור ה שאינ ן
לענין חזק ת קניי ה הל א לעני ן ראי ה שהשד ה של ו והו א הדי ן שהזכי ר רבינ ו סו ף פר ק י״ א
מהלכות טוע ן ונטע ן ורבי ט ז״ ל סבו ר דהרת י שמעינ ן מינ ה לפ י שיטת ו דאכיל ס סירו ת

הויא חזק ה :

יז העכו״ ם אי ט קונ ה וכו ׳ . מפור ש ש ם מימר א דר ב וג ס בהלכו ת ופירש ה א ף לעני ן

קניין ולא ו לעני ן חזק ת ג ׳ שני ם . ומ״ ש ע ם נתינ ת הכס ף משו ס דל א עדי ף
מישראל שאינ ו קונ ה בשט ר בל א נתינ ה דמי ם אל א למוכ ר שדה ו מפג י רעש ה כמ ו שנתבא ר

למעלה

השגת הראב^ ד

יהיחה הקרק ע צחיל ז וכו' , א׳ א
סא מילת א ל א מיחוור א דה א
מוקה אכיל ת סירו ת הי א ואכיל ת
סירות ל א מהנ י אל א כנג ד
טע:ה אג ל למיקנ א נ ה ארע א
לא קנ י אל א מיד י דמהני א
לארעא כעי ן נע ל וגד ר עכ׳ ל :

ריסוב ב ה : ט ו *היתד . הקרק ע
צחיח סל ע שאי ן ב ה ל א גד ר ול א
פרצה . ואינ ה ב ת זריע ה . הר י
החזקה שקונ ה אות ה שטיח ת פירו ת
או העמד ת בהמ ה ש ם וכיוצ א בז ה
משאר התשמי ש ט ז ^המוכ ר שד ה
לחבירו ונכנ ס ב ה הלוק ח וזרע ה א ו
נרה. א ו שאס ף פירו ת האיל ן א ו
בדברים אל ו הר י ז ה קנ ה שהר י
החזיק ואי ן אח ד מה ן *יכו ל לחזו ר
בו . וכ ן א ם אס ף המוכ ר ס ל ש ל
פירות ונת ן ללוק ח . קנ ה לוק ח מי ד בחזק ה . שהר י גיל ה
דעתו שהקנ ה ל ו שד ה ז ו קניי ן גמו ר ונעש ו פירותי ה
שלו : י ן העכו״ ם אינ ו קונ ה בחזק ה . אל א בשט ר הו א
שקונה ע ם נתינ ת הכס ף . וישרא ל הב א מחמ ת העכו״ ם

א סמ׳ ג עשי ן סי ׳ ס ג טו ר חו׳ מ סי ׳ קצ ג וע׳ ש שמסכי ם לדע ת הראנ׳ ד : דור י

זמרו וכ ל כיוצ א

דושגת הראב״ ר
*ימל לחזו ר ג ו וכו ׳ . א׳ א כ ל
זס הול ך ע ל הדר ך שכת ב עכ״ ל :

אלא נמ ה הו א קונ ה בחזק ת הילו ך וכב ר ידו ע בי ן הקונ ה והמוכ ר כמ ה מכ ר ולז ה לשו ט
נוטה ע״ כ . ודברי ו אפש ר להתפר ש א ס בשל ח הל ך ר ק באור ך ואפיל ו הכ י קנ ה השיעו ר
הכהוב כא ן אב ל א ס הל ך ברוח ב קנ ה כ ל מ ה שהסכימ ו א ס הל ך ב ו ^ א ו אפש ר דמשו ס
דקנין הילו ך קלי ש אפיל ו הל ך כמ ה ל א קנ ה מ ה שהו א דר ך כילו ך שבי ל כרמי ם ויכו ל לחזו ר

בו המוכ ר מהשא ר . ול״ נ באומ ר ל ו שבי ל סת ם
אט מוכ ר ל ך עסקינ ן ואפיל ו הל ך ב ו כמ ה אינ ו
קונה אל א השיעו ר הסמו ר כא ן . ומ״ ש רבינ ו
וכמה שיעו ר רוח ב הדר ך וכו ׳ כד י שיגבי ה רג ל
ויניח רג ל בצד ה , נרא ה דהיינ ו אור ך שח י
רגלים וקש ה דא״ כ לימ א אורכ א דהר י כרע י
ואפשר דא י אמ ר הכ י הו ה משמ ע מצומצמי ם
והשתא דאמ ר כ י היכ י דשקי ל כרע ש וכו ׳ משמ ע
שאינם מצומצמי ם : ע ל מ ה שכת ב ה״ ה ולפ י
גרסת רנינ ו נרא ה הטע ם ונו ׳ של א יסתו ר
המוכר המחיצו ת , קש ה דא״ כ תינ ח היכ א שחי ן
השביל רח ב יות ר מכד י שיגבי ה רג ל ויני ס
רגל אב ל היכ א שהו א רח ב יות ר מא י איכ ח
למימר : וע ל מ״ ש שרבינ ו אינ ו מפר ש במוכ ר
השביל בסח ם וכו ׳ • קש ה דמא י שנ א מסיימ י
מחיצחא מהיכ א דל א מסיימ י ;