Section 107

מג^י משנ ה

ו שו ר שעצ ה וכו׳ . גרייה א ש ם בהמני ח א ה הכד . ומ״ ש גרשו ח המזי ק לומ ר דא י
ברשוח העליו ן ודא י לא ;

ח שני ם שהי ו מהלכי ! וכו ׳ . משנ ה נר ק המני ח א ת הכ ד(ד ף ל״ א ל״ב ) : הי ה שע ל
קורה וכו ׳ . משנ ה ש ס בהמני ח •א ס הכ ד(ד ף ל״ב ) והחילו ק כ ץ לנו ח בי ן
לתקן מפור ש בגמר א אליב א דר״ י וכ ן הלכת א

נזיקין. הלכו ת חוב ל ומזי ק פ״ ו

מגיד משנ ה

נו 111

ולשון הגמר א לפו ש לנו ח ולכת ף ר״ ל לתק ן :

ט שני ם שהי ו מהלכי ן וכו ׳ . מפור ש כמשנ ה
שם ע ם מ ה שנאמ ר בגמר א והו א
בהלכות: הי ו שניה ם רצי ם והוזק ו ז ה בז ה
שניהם וכו ׳ . משנ ה ש ם (ד ף ל״ב ) :

י אה ד המזי ק ביד ו א ו שזר ק אב ן וכו ׳ . ז ה
כשונו ובכמ ה מקומו ת אמרי ׳ גיר י
דידיה נינה ו כלומ ר חצי ו ומפור ש פ״ ק דב״ ק
(דף ג׳; ) דאמ ר כימ ו וניע ו היכ י דמ י א י בהד י
דקא אזל י מזק י כמ ו הו א : אב ל א ם נ ח
וכו' . ש ם באות ה סוגי א דאמ ר בת ר דניי ח בי ן
לרב בי ן לשמוא ל היינ ו בו ר :

יא לוט ש שהי ה מכ ה וכו ׳ . משנ ה פ ׳ הכונ ס
צסן לדי ר (ד ף ס״ב: ) ופי ׳ ג ן מ ה
שנתז מ ן הברז ל והו א שור ף : וב ן הבנא י שקב ל
וכו׳ . מפנ ה פ ׳ הגוז ל עצי ם (ד ף צ״ח: ) :
היה סוה ר מצ ד ז ה ונפ ל מצ ד אח ר פמו ר וכו ׳ ,
באותה משנ ה שם :

הכובש

אפילו הכניס ם בע ל הכדי ם של א ברשו ת הר י ז ה חיי ב

מיהו נמ י ל א אזל א מא י ק א עבי ד (פי׳ ) ופטו ר
אבל רש״ י ז״ ל וג ם בכרו ך פירש ו מרב ה
בחבילות בא ש שהזיק ה וגרסש ס א י דבלא ו
איהו ל א הו ה אזל א פשיט א פי ׳ דחיי ב ואל א
דבלאו מיה ו נמ י אזל א מא י ק א עבי ד פי ׳
ופטור ודבר י הר ב ונירסת ו נכונה :
טו וכ ן ה ׳ שישב ו ע ל הכס א וכו׳ . ז ה ג״ כ
שה בריית א ופירש״ י ז״ ל דוק א
כשנשמך עליה ם ול א הניח ם לעמו ד :

אדם

יב הכוב ש בהמ ת חביר ו במי ם א ו שנפל ת וכו ׳ , די ן ז ה מחלוק ת דרבינ א ור ב אח א
בר ר ב פר ק אל ו ה ן הנשרפי ן (ד ף ע״ ו ע״ז ) בסנהדרי ן פס ק כרבינ א
דמחייב משו ם דדי ן דינ א לגרמ י וכ״ פ הר ב רבינ ו מאי ר ז״ ל וכ״ כ הרמב״ ן ז״ ל בדינ א
דגרמי שחיב ר :

יג שני ם שהסית ו וכו ׳ . ז ה פשו ט ונלמ ד
סדי ן דבהמ ה שיזכי ר עת ה ומדי ן

לשלם [וכ ן כ ל מוצ א בץה־ ן . ן הכסא :

...... י ^ י ׳<׳ ׳ י•* ־ י ד חמש ה שהניח ו ממ ש חבילו ת וכו׳ . ז ה

שור להרנ י ברשו ת המזי ק שהו א בע ל התחתו ן ב ץ ׳ כת ב בפירו ש מ ה שאמר ו מרב ה

שהיה ת ם בי ן שהי ה מוע ד וב א בע ל התחתו ן ושמ ט בחבילו ת בפ״ ק דב״ ק(ד ף י׳ ) וז ו הי א גירסת ו
את שור ו להציל ו ונפ ל עליו ן ומ ת הר י ז ה פטו ך ; ץ ךךן^ ^ ׳ וה א איכ א מרב ה בחבילו ת היכ י דמ י א ו ובל א
לעליון ומ ת א ם [א ] הי ה יכו ל לשומט ו יה ו הו ה מזל י פשיט ב פי ׳ דמיי ב אל א דבל א

זה חיי ב . וא ם ל א הי ה יכו ל לשומט ו הר י ז ה פטו ר :

ח שני ם שהי ו מהלכי ן ברשו ת הרבי ם ז ה ב א בחבית ו
וזה ב א בקורת ו ונשבר ה חבית ו ש ל ז ה בקורת ו ש ל
זח פטו ר שלז ה רשו ת להל ך ולז ה רשו ת להל ך . הי ה
בעל הקור ה ראשו ן ובע ל החבי ת אחרו ן ונשבר ה חבי ת
בקורה פטו ר [כ ] וא ם עמ ד בע ל הקור ה לנו ח מכוב ד
משאו חיי ב וא ם הזהי ר לבע ל החבי ת ואמ ר ל ו עמו ד
פטור . עמ ד לתק ן משא ו הר י הו א כמהל ך ופטו ר . ואע״ פ

שלא הזהי ר לבע ל החבי ת שהו א טרו ד בדרכ ו . הי ה בע ל חבי ת ראשו ן ובע ל מור ה אחרו ן
ונשברה חבי ת בקור ה חיי ב שז ה כמ ו ששבר ו ביד ו בכוונ ה וא ם עמ ד בע ל חבי ת לנו ח פטו ר . וא ם הזהי ר לבע ל הקור ה ואמ ר
לו עמו ד הר י ז ה חיי ב וא ם עמ ד לתק ן משא י אע״ פ של א הזהי ר לבע ל הקור ה הר י הו א חייב . וכ ן ז ה ב א בנר ו וז ה ב א בפשתנ ו
וכן כ ל כיוצ א בזי ׳ ♦ ט שני ם שהי ו מהלכי ן ברשו ת הרבי ם אח ד ר ץ ואח ד מהל ך והוז ק אח ד מה ן בחביר ו של א בכוונ ה . ז ה
הרץ חיי ב מפנ י שהו א משנ ה . וא ם הי ה ער ב שב ת בי ן השמשו ת [נ ] פטו ר מפנ י שברשו ת הו א ר ץ כד י של א תכנ ם השב ת
והוא אינ ו פנו י . הי ו שניה ם רצי ם והוזק ו ז ה בז ה שניה ם פטורי ן ואפיל ו בשא ר הימי ם : י אח ד המזי ק ביד ו א ו שזר ק
אבן א ו יר ה ח ץ והזי ק ב ו א ו שפט ר מי ם ע ל חביר ו א ו ע ל הכלי ם והזי ק א ו שר ק א ו נ ע והזי ק בכיח ו וניע ו בע ת שהלכ ו מכה ו
הדי ז ה כמזי ק ביד ו וה ם תולדו ת ש ל אד ם . אב ל א ם נ ח הרו ק והכי ח ע ל האר ץ ואח ר כ ך נתק ל בה ן אד ם הר י ז ה חיי ב
משום בור ו ש ס תקל ה תולד ת בו ר הי א כמ ו שביארנ ו : י א לוט ש שהי ה מכ ה בפטי ש ויצ א ג ץ מתח ת הפטי ש והזי ק
הרי ז ה חיי ב כמ י שזר ק אב ן א ו חץ . ^וכ ן הבנא י שקב ל עלי ו א ת הכות ל לסותר ו ושב ר א ת האבני ם א ו הזי ק חיי ב . הי ה
סותר מצ ד ז ה ונפ ל מצ ד אח ר פטור . וא ם מחמ ת המכ ה חיי ב שז ה כזור ק ח ץ והזי ק ב ו הוא• * י ב הכוב ש בהמ ת חביר ו
במים א ו שנפל ה ומנע ה מלעלו ת ע ד שמת ה במי ם . א ו שהניח ה בחמ ה וצמצ ם עלי ה המקו ם כד י של א תמצ א צ ל ע ד שהרגת ה
החמה חיי ב לשל ם . וכ ן כ ל כיוצ א בז ה ♦ י ג שני ם שהמית ו א ת הבהמ ה כאח ת א ו שבר ו א ת הכל י כאח ת משלשי ן ביניה ן :
ף חמש ה שהניח ו חמ ש חבילו ת ע ל הבהמ ה ול א מת ה וב א ז ה האחרו ן והני ח חבילת ו עלי ה ומת ה . א ם הית ה מהלכ ת
באותן החבילו ת ומשהוסי ף ז ה חבילת ו עמד ה ול א הלכ ה האחרו ן חיי ב . וא ם מתחל ה ל א הית ה מהלכ ת האחרו ן פטו ר . וא ם
אין ידו ע כול ן משלמי ן בשו ה • ט ו וכ ן חמש ה שישב ו ע ל " הכס א ול א נשב ר וב א אחרו ן ויש ב עלי ו ונשב ר אע״ פ שהי ה

א ט1ח' מ שי ' שפ ג : ב עוח׳ מ סי ׳ שפ ד וסי ' שפ ו ;

לחם משנ ה

^ דפלי ג ע ל רכי ט י״ ל וי ש לדקד ק עלי ו א״ כ למ ה ל א הזכי ר כ ן למעל ה ט ו וכ ן ה ׳ שישב ו פ ל הכס א וכו ׳ אע״ ס שהי ה ראו י וכו ׳ . י ש לדקד ק בדבר י רביצ ו
'־״י ״״ ״ ־־־' ־ ״ ל״ ־ ל א ־־ ־ ־;־' ־ אי ־ פ״ ו "פ א ־ י אנ א י־־־ ־ ־פ־ ק ד ־

ו שו ר שעל ה כו ׳ . כח ב ה״ ה ז״ ל מ״ ש ברשו ח המזי ק לומ ר דח י ברשו ה הפלי ץ ודא י
לא כלומ ר דא י ברשו ת המזי ק ודא י שא ם ב א הניז ק ושמ ט א ח שור ו מלמט ה
והמית לעליו ן ש ל מזי ק דחיי ב משו ם דיאמ ר ל ו המזי ק למ ה נכנ ס שור ך ברשות י כד י
ששויי יזי ק אוה ו וא״ כ כיו ן שנכנ ס של א ברשו ת ואח ה שמט ת התחתו ן ומ ת שור י את ה
חייב לשל ם צ י . והר ב ב״ י בח״ מ סימ ן שס״ ג כת ב דאע״ ת שנכנ ס ברשו ת המזי ק מדעת ו
מ מ חיי ב הניז ק א ם המי ת לשו ר המזי ק דהר ב אזי ל לטעמי ה דאוט ר המזי ק ברשו ת
אע״א שהניז ק הכני ס ש ם כלו ם מדעת ו וע ל א י ז ה ביא ר דבר י ה״ ה ז״ ל ואינ ו מוכר ח
דכאן אפש ר לארש ס בגוונ א דכתיבנ א דאש ט דברי ו אייר י שנכנ ס ש ס של א ברשו ת :

ח הי ה בע ל הקור ה ראשו ן ובע ל החבי ת אממ ן ונשבר ה החבי ת בקור ה סטו ר וא ס
עמד בע ל הקור ה לנו ח מכוב ד משא ו חיי ב וא ם הזהי ר לבע ל החבי ת ואמ ר ל ו
עמוד אטו ר וא ס עמ ד לתק ן משא ו הר י הו א כמהל ך ופטו ר אע'׳ פ של א הזהי ר לבע ל
החבית שהו א טרו ד בדרכ ו הי ה בע ל החבי ת ראשו ן ובע ל קור ה אחרו ן ונשבר ה החבי ת
בקורה חיי ב שז ה כמ ו ששכר ה ביד ו בכוונ ה וא ס עמ ד בע ל החבי ת לנו ח אטו ר וכו ׳ . כ ך
היא הנוסח א האמהי ח ומאנ י שי ש נוסח א סוטע ח כתבת י עיק ר הנוסח א ;

הגהות מיימוניו ת

[א] מאסק י ה׳ ר חזקי ה ואפיל ו בשו ר ת ם דאינ א אסיד א מ׳ ט הי ה י׳ ו לישוטט ו צ י אי ן
טורח כ׳ ב בשטיפ ה טדחיא ה אב ל טיל א חציר ו א ו רה׳ ר חביו ת שי ש טור ח לסד ר ז ה
ףל ז ה יבו ל לשב ר ולצא ת וליכנ ס . וג ם א׳ צ להקי ף םר׳ י וטעש ה הי ה בקולוני׳ א
^כאחי שהסקי ד סקדו ן בי ד אח ד ואח ר ימי ם בס ר הנסק ר ולק ח הטפקי ד א ת של ו
כ^יי עכ ו ם ומתו ך כ ך העליל ו ע ל הנסק ר והססי ר הרב ה וספק ו רא ם אסש ר המסקי ד

אפא כגו ן אפ א ב ר אב א . וי״ ל דרבינ ו ז״ ל מאר ש כפירו ש ר׳׳ ח ז״ ל דנק ט אפ א ב ר
אכא משו ם דקאמ ר במסקנ א דכח ו כגופ ו דמ י ודוק א אפ א ב ר אב א שהי ה אד ם כב ד
ומחוך כבד ו מנע ן לעמו ד וכו ׳ נרא ה לא י ז ה דאי ן הדב ר תלו י שיה א אד ם שמ ן אל א כיו ן
שהוא סומ ך בכ ח שמנע ם מלעמו ד ד י בכ ך ומדבר י ה״ ה ז״ ל נרא ה שדע ת רבינ ו ז״ ל
כדעת רש״ י ז״ ל ומ״ מ אנ י רוא ה הפר ש ביניה ם דאירו ש רש״ י ז״ ל כשחירצ ו בגמר א ל א
צריכא דבהדי.דקסמי ך בה ו חב ר פירו ש רש״ י ז״ ל לעול ם דבלא ו איה ו ל א הו ה מחב ר
כלל כלומ ר דא י בל א איה ו הו ה מחב ר אשו ר משו ם דמא י ק א עבי ד אב ל רבינ ו ז״ ל אינ ו
מפרש כ ן שכת ב אע״ פ שהי ה ראו י להשב ר קוד ם שיש ב ז ה משמ ע דמסי ש דכשחירצ ו
לא צריכ א עדיי ן בתירו ן ראשו ן עומ ד דבלא ו איה ו הו ה מתב ר בהרת י שע י והשת א מחב ר
בחדא ולחרוצ י קושי א דלימ א לה ו א י לא ו אחו ן לדיד י כו ׳ חוקמי ה דבהד י דק א סמי ך
תביר ומשו ם דהשח א הו א קש ה לאיד ך גיס א דפשיט א כיו ן דחב ר בסמיכה ו דחיי ב לז ה
חירן דס״ ד דכח ו לא ו כגופ ו דמ י קמ״ ל אב ל רש״ י ז״ ל משו ס דרא ה דאמר ו בגמר א מה ו
דחימא כח ו לא ו כגופ ו דמ י וכו ׳ משמ ע דשנ י השת א דאייר י דכלא ו איה ו ל א מחכ ר כל ל
ולכך איצטרי ך לחידוש א דמה ו דתימ א משו ם דהקש ו מעיקר א אשיט א אב ל א י בלא ו איה ו
עתבר ל א צרי ך ה ך חידוש א דחידוש א הו א דכיו ן דנלא ו הכ י הו ה מתב ר הו ה אמינ א
דאשור קמ״ ל ודע ס היא״ ש ז״ ל כדע ת רבינ ו ז״ ל ;

הזורק

מנדל עו ז

שור שאל ה וכו ׳ ע ד א ו ור ק אכ ן . הכ ל סר ק המני ח א ת הכ ד(דףכ׳מ ) : וצ ן הבנא י שקיב ל וכו ׳ ע ד
והזיק ב ו הו א . סר ק הגוז ל עצי ם(ד ף צי ח ע׳כ ) : חכוב ש נהמ ת חניר ו כמי ם ע ד וכ ן כ ל כיוצ א
בזה . בסנהדרי ן ס ' אל ו ה ן הנשרפי ן (ד ף ע״ ו ע׳ז ) : שני ם שהמית ו א ת הבהמ ה ע ד מכלשי ן ניניה ם .
כך משמ ע ס׳ ק דנזיקי ן (ד ף י' ) גמר א מתני ׳ דכ ל שחבת י בשמירת ו כו ׳ : חמש ה שהניה ו המ ש

הכילות

^ ־״ ־ - •־״״• ו - 1 הרגר ז ומשק ו ר _ _

ולעעזות א % ע^ ב ^מצאת^ * ^ ""י ו רבינ ו אסרי ם ז״ ל וכ ן אי ן לדחו ף אד ם טחביר ו כשטכ ץ ז ה א ת ז ח אני א י ש לישוסט ו דר ד נח ת וא ם תחס ו חיי !

י׳ייי! ^ כ א ע נ . [כ ] עיי ן בסיט ן י׳ ח ע' נ ־ [ג ] ודוק א אות ה טצו ח יבי ן חשטשו ת דאי ן ל ו שהו ת אכ ל לשא ר ט״ ת כג ח לרי ץ לבחט־ ד א י

ה ! ח ב ע כ . [טו ר ח ט סימ ן שס״ א והרא׳ ש כססקי ו סי ׳ י ׳ מבי א דעה ו בו ח ודע ה ר״ו ו וש 0 חטצ א חגת׳נומהרי׳ח ] :

112

פגיד משנ ה

מגיד משנ ה

נזיקין . הלכו ת חוב ל ומזי ק פ״ ו ז

מז אד ם וכו ר שדחפ ו ונו ׳ . דנר י הר ב כזא ח הכנ א ע ד סי ף הסר ק מימר א דרנ א נסר ק
שור שנג ח א ח הכר ה (ד ף נ״ג: ) כפנש ה ממ ש . מיה ו כח ב הרשב״ א ז״ ל ז ה
לשונו שו ר ואד ם לעני ן נזקי ן כול ן מייבי ן דוק א כשדח ף ההד ס של ח בכוונ ה דאיל ו בכוונ ה
למה ישצ ס נע ל הגו ר שאי ן הדע ת נוח ן שישלי ך אד ם שו ר ש ל ז ה בבור ו ש ל חביר ו א ו ישלי ך
טליהו באש ו ש ל חביר ו נכוונ ה ויהח־י ב נע ל
המר ובע ל הא ש אל א של א בכוונ ה הי א ע״ כ
ונכון הו א : דמ י ולדו ח . שו ר פטו ר כ י ינצ ו
אנשים ול א שוורי ם ובו ר נמ י פטו ר . וארבע ה
דברים אי ש בעמית ו ול א שו ר בעמיח ו וכ ן בו ר
וכבר ידע ת בס י ז ה צ ד חיי ב א ף נמש ח דבעינ ן
כוונה ובא י ז ה צ ד חיי ב בנז ק וית ר הדברי ם
אפי׳ של א בכוונ ה כמ ו שנק ב: ר פ״ א . כופ ר
בשור הסוע ד ואד ם פטו ר דה״ ל חייב י מיתו ת
שוגגין. ופיטו ר הבו ר בכ ל הדברי ם כב ר נתבא ר
בהל׳ נזק י ממו ן :