Section 10

נמד מהסוגי א האמור ה ש ם(ד ף נ*ו)ע ל מימר א דרב א וכמ״ ד החלת ו בפשיע ה וסוס ו באונ ס
חייב דהכי ן ה/כח א . והוציאו ה לסמי ם שכת ב רבינ ו שה ם חייבי ן . משנ ה ש ם והוציאו ה שהכישו ס

ולכך חייבי ן כדאית א בגמר א :

ב הפור ץ גד ר לפנ י בהמ ת חביר ו וכו ׳ .

ברייתא (ד ף נ״ה: ) וסוגי א בגמר א
סם ופיר ש רבינ ו ז״ ל פסו ר וחיי ב ע ל הנז ק
שהזיקה הבהמ ה והקש ו עלי ו מהמשנ ה שהבי א
הוא למעל ה דקתנ י הוציאו ה ליסמי ס דוק א
הוציאוה ה א פרצ ו בפני ה אינ ן חייבי ן ע ל
נזקיה . והשי ב ז״ ל שחילו ק י ש בי ן הליסטי ם
המתכוונים לגנו ב ול א לפרו ן גד ר ובי ן ז ה
המתכוון לפרו ן הגד ר ול א לגנו ב והרא ה פני ם
לדבריק ואמרי ם פירש ו פסו ר וחיי ב ע ל הבהמ ה
שנאבדה וכ ן דע ת ר״ א בהשגו ת וכ ן דע ת
האחרונים ז״ ל : וכ ן הנות ן ס ם המו ס וכו ׳ .

מבואר ש ם (ד ף נ״ז ) :

המעמיד

השגת הראב״ ד

יבעל הבי ת חיי ג . א״ א אע״ ג
דהלכה כינ י אפיל ו הכ י כיו ן

דגרשוח הו י אקנ י לי ס מקו ם
נחצר והוי א ל ה חצ ר מיוחד ת
לבעל חצ י לשוורי ם ולקדרו ת
ולוה לקדרו ת נלנ ד כיו ן דאיתוי ק
ממילא איה ו דאזי ק אנפשי ה

ומש״ה ששו ר וכדאמרינ ן שניה ם
גישות הוזק י ז ה גו ה סטורי ן

דאיגעי לה ו למיז ל ולעיונ י

עכ״ל ;

חייב . שכיו ן שרא ה הבהמ ה אוכל ת
דברים המזיק ץ ל ה והניח ה חיי ב שהר י א ץ בעל י החצ ר מצוי ץ ש ם להעכי ר הבהמ ה מה ו . ומעש ה באש ה שנכנס ה לאפו ת
בתנור בבי ת שכנותי ה והניחו ה ונתעלמ ו כד י של א יביפז ו ב ה כע ת לישת ה ואפיית ה וב א ע ז ש ל כע ל הבי ת ואכ ל הבצ ס ו ^
וחייבוה חכמי ם לשל ם דמי ו . וכ ן כ ל כיוצ א בז ה : ט ו -המגדי ש בתו ך שד ה חביר ו של א כרשו ת ואכלת ו בהמת ו ש ל ב ^
השדה פטו ר . וא ם הוחלק ה והוזק ה כע ל הפירו ה חיי ב . אכלת ן והוזק ה באכילת ו פטור . "

ואם הגדי ש ברשו ת כע ל השד ה חיי ב *אע־ פ של א קב ל עלי ו לשמור . שהשומ ר בגרנו ת ■א־־ ״ ־< 6
כיון שאמ ר ל ו הנד ש בכא ן נט י שאמ ר ל ו הנד ש ואנ י אשמו ר ל ך הו א חשוב ;

פרק רכיע י

השגת הראב״ ד

*הסורן גד ר וכו ׳ . א״ א ז ה שאמ ר חיי ג ל א ידענ ו
מהו א ס ע ל הכות ל אמ ר ל׳ ל למימ ר ויצה ה והזיק ה
ואה מ ל הנז ק אמ ר אינ ו כ ן אא״ כ הפוש ה עכ ^ ;

א הכונ ס צא ן לדי ר ונע ל בפניה ן בדל ת שיכול ה לעמו ד ברו ח מצוי ה ויצא ה והזיק ה פטור . וא ם אינ ה יכול ה לעמו ד ברו ח מצוי ה
או,שהי ו כותל י הדי ר רעועי ן הר י ל א נע ל בפניה ם כראו י וא ם יצא ת והזיק ה חייב . ואפיל ו חתר ה ויצא ת ואפיל ו
נפרצה מחיצ ה בליל ה א ו פרצו ה ליסטי ם בע ל הצא ן חיי ב . הית ה מחיצ ה בריא ה ונפרצ ה בליל ה
או שפרצו ה ליסטי ם ויצא ת והזיק ה פטו ר ״ הוציאו ה ליסטי ם והזיק ה ליסטי ם חייבי ם . ב *הפור ץ
=גדר לפנ י בהמ ת חביר ו ויצא ת והזיקה . א ם הי ה גד ר חז ק וברי א חייב . וא ם הי ה כות ל רעו ע
פטור בדינ י אד ם וחיי ב בדינ י שמי ם . וכ ן הנות ן'ם ם המו ת לפנ י בהמ ת חביר ו פטו ר מדינ י

א טו ר ש ס : ב עו ר ש א סי ׳ שצ ז : ג מו י ש ם סי ׳ שצ ד ג אד ס

לחם משנ ה

טו המגדי ש במו ך שד ה חביר ו וכו׳ . ודא י דלשו ן רבינ ו ז״ ל איג ו מתוק ן כראו י דמשס ע
דבעל השד ה הו א חיי ב ומ ה ל ו לבע ל השד ה אל א השומ ר חיי ב וכ״ ג
הטור ז״ ל והשומ ר סיי ב בנזק י פירושי ו אע״ פ של א קיב ל עלי ו שמירת ן > מפנ י כ ן השי ג

הר״א

הגהות מיימוניו ת

לשטוד וכ ן פיר ש ר ב אלפ ס כממואל ' והתוספו ת נתב ו דציי ך עיו ן מח א ויב א דניעי ל מינ ה ע׳כ ו ״ ] ודוק א זיחוציא ה ניגמני ח אבנ י הוציא ה כי י ניאני ח פטורי ם עכ״ג • טו ר • ם וד ,

איתא בירושלמ י פ ׳ הכונ ס ן ׳ . " זב !

ד וא ם הכניס ן ברשו ת ונו ׳ . כלומ ר הכ א גר ע כניס ק ברשו ת משל א ברשו ת דהיכ א
דהכנים של א ברשו ת אמרינ ן הי ה ל ה של א תאכ ל אג ל הכ א ה״ ל כאיל ו הניח ו
לו הבעלי ם השמיר ה שהר י סי ו ש ס וסלק ו א ת עצמ ן מחמת ו מפנ י הצניעו ת :

מגדל עו ז

ומגדיש גתו ך שד ה מגיל ו ע ד ואע׳ ס של א קג ל מלי ו לשמו ר ; כת ב הראנ״ י ז׳ ל ודוק א גשומ ר
את הגרנו ת עכ׳ ל : ואנ י אומ ר אינ י יוד ע מ ה ג א ללמדנ ו שג ם י׳ מ ז״ ל כ״ ג וז׳ ל אע׳ ם
שלא קינ ל לשמו י שהשומ ר בגרנו ת כיי ן שאמ ר ל ו הגד ש גכא ן כמ י שאמ ר ל ו הגד ש ואנ י אשמו ר
לך הו א חשו ב ענ׳ ל . והו א לשי ן הגמר א נ׳ ק ש ׳ הכונ ס צא ן לדי ר(ד ף נ׳ט: ) גמר א מחני ׳ דהמגדי ש
נתוך שד ה חניר ו כו ׳ דגרסינ ן מל ה לימ א חנ ן דל א כרב י דא י רב י האמ ר אינ ו חיי ב ע ד שיקב ל
מליו נע ל הגי ס לשמו ר ומהדרינ ן אמ ר ר ג סש א הכ א גנט ר ג י יר י עסקינ ן דכיו ן דא״ ל עיי ל וגדו ש
עייל ואנט ר קאמ ר לי ס וכ ן הניא ה י׳ י אלפ ס ז׳ ל בהלכותי ו להשמיענ ו שכ ן הלכ ה ועיק ר זא ס ההלכ ה
סס נפר ק הכונ ס ומיית י ל ה נמ י סר ק כיצ ד הרג ל ואול י ספ ר שהגי ע לי ד הראב׳ ד ז׳ ל השמי ט הסוט ר
זה הלשו ן האחרו ן שהעתקת י אנ י ולכ ך כת ג הראג״ ד ז״ ל ז ה נהשגו ס :

0״ד הכונ ס צא ן לדי ר כו ׳ ע ד גע ל הצא ן חיי ב . גג׳ ק ר׳ ט הכונ ס (ד ף נ׳ה ) : חיח ה מחיצ ה
נייאה כו ׳ ע ד והזיק ה הליסטי ם חייכי ! . ס ׳ הכונ ס וס׳ ק דנ״ ק : הפור ץ גד י לפנ י גהמ ח חגיר ו
מד וחיי ב כדינ י שמי ם : כת ב היאנ״ ד ז׳ ל ל א ידענ ו מה ו וכו ׳ ; ואנ י אומ י כמ ס פעמי ם כתבת י
נמכור הז ה כ י י׳ מ ו׳ ל מחז ר לכתו ב לשו ן התלמו ד מכמ ה טעמי ה וכ ן עש ה נז ה דגרסינ ן ל ה ר׳ ס
הכונס (ד ף נ׳ה: ) תני א אמ ר י ׳ יהוש ע ד ׳ דברי ם העוש ה אות ן סטו ר מדינ י אד ם וחיי ב בדינ י שמי ה
ואלו ה ן הפור ן נד ר כפנ י נהמ ת מניר ו כו ׳ ומהדרינ ן על ה היכ י דמ י אילימ א ככות ל ברי א כדינ י אד ם
נמי ליסיי ב אל א בכות ל רעו ע ע׳ ר . ויש ה עש ה שהר י ל א ב א הו א לפר ש נחנו ר הז ה אל א לחנ ר
נקצרה אור ך הגמר א ומ ה שיפר ש כ ל אח ד לשו ן הגמר א יפר ש ע ל לשונ ו אס ר ג ם פעמי ם רנו ת יד ע
לנו כ י הסייושי ם רב ו והו א האמ ח כ י רש״ י ז׳ ל פיר ש הפור ן גד ר וכו ׳ ויצא ה הנהמ ה וברח ה בדינ י
חדס נמ י לימיי ב מיה א אכות ל דה א בידי ם עב ד ואבהמ ה ליכ א למימ ר דה א תנ ן סרצו ה ליסטי ם
פטור עכ׳ ל . ומקצ ת רבותינ ו בעל י התוס ׳ ו׳ ל פירשו ה ג ם אבהמ ה וה א דל א מיחיי ב במתני ׳ א ף
נהוציאוה ליסטי ם אל א א' כ הבישו ה נדמוק י ל ה בגמר א תירצ ו דהת ם הו א להתחיי ב נמ ה שהזיק ה
הנהמה לאחרי ם ביציאת ה והכ א בדר ׳ יהוש ע במ ה שהזיק ה בעצמ ה א ו שנאנד ס דומי א דנרח ה שסי '
הז׳י ז׳ ל ומקצת ם פירש ו דבי ן אכות ל ני ן אנהמ ה קא י וכ ל ח ד וח ד אדשיי ך ט ס ומש״ ה סתמי ה
׳׳;*'נ גרסינ ן ל ס הפור ן גד ר לפנ י בהמ ת חביי ו אינ ו חיי ב לשל ם מ ן הדי ן ואי ן מוחלי ם ל ו מ ן השמי ם
עד שישל ם ע' כ ז ה כל ל כ ל הפירושי ן ורב ו ע ל ז ה הדקדוקי ן בשיטו ת ולכ ך ספ ס לשו ן הגמר א
הכולל הכ ל ולכ י אי ן להשיג ו נז ה אדרכ ה י^נ י לשכמ ו ולומ ר ייש ל כס נ נכ ס כ מ שמיל ש מעי '

טיקי חיי ב בי ת

דהוציאה ליסעי ם א ף נהוזק ס ודר ׳ יהוש ע הזיק ה לאחרי ם וכ ן סי ׳ הסוגי א שעמ ה בז ס נסתלק ה
היאנ׳ד ז׳ ל כ י דייק ת כ ה שפי ר בלישנ י ומ׳ ש לפנ י נגז׳ ה משכח ת ל ה ק ב וגק י . שו ב מצאת י לחכמ י
לוני׳ל שהש ע לה ם ע ל זא ת וז׳ ל : חשוב ה ע ל הנזקי ן אמרח י ול א ע ל הכוה ל וכ ן אמרו ה החכמי ם
מל הנז ק שאיל ו הי ו דבר י ר ׳ יהוש ע ב ן לו י ע ל הכות ל כמ ו שעל ה ע ל יע ס מ י שראית י פירוש ו ל א הי ה
אומר ססור ן גד ר לפנ י בהמ ת חביר ו אל א הפור ן גד ר חביר ו מ ס מני ן בהמ ה הב א ועו ד שהבי א התלמו ד
דברים אל ו ע ל המשנ ה דהכונ ם צא ן לדי ר וש ד ז ס שהעמי ד דבר י התלמו ד דבר י י ׳ יהוש ע שאמ ר
הפורן גד ר לפנ י נהט ס מכיר ו סטו ר בדינ י אד ם וחיי ב בדינ י שמי ם נכוס ל רעו ע א ם ע ל הכות ל
אמר ו ט סור ן גד ר רעו ע למ ה סטו ר מדינ י אד ם וכ י יעל ה ט ל ל ב אד ם בשל ם שהשוכ ר כל י של ם
חייב והשוב ר כל י רש ע פטו ר אל א כ ך הדי ן השוב ר כל י של ם וחז ק משל ם דמ י של ם והשוב ר כל י רעו ע
משלם דמ י יש ע וכ ן הסות ר כות ל חביר ו , וא ם אכות ל קאמ ר משל ם דמ י סכוס ל שהפסי ד בי ן של ם
בין רש ע וחיי ב בדינ י אד ם וא״ ת כות ל ז ה היש ע עומ ד לסתיר ה הו א ומצו ה ק א עכי ד אמא י חיי ב
בדיני שמי ם אל א ודא י כ ל סמסר ש כ ך נשתב ש , ואי ן היברי ס אמורי ם אל א לעגי ן הבהמ ה שיצא ה
מסרצס והזיק ה א ם הי ה הגד י חז ק וברי א הפוי ן חיי ב בנזקי ה בדינ י אד ם וא ם הי ה הכוה ל רעו ט
שאינה משחמר ה הסור ן סטו ר ע ל ז ם הנז ק שהזיק ה הבהמ ה וחיי ב בדינ י שמי ם שהר י גר ס לבטלי ם
לשלם הואי ל והכוח ל רעו ע כמ ו שביארנ ו שאפי ׳ מתוו ה א ו פרצו ם לסטי ם בע ל הצא ן חיי ג וא ם ל א
סרן אפש ר הי ה של א סצ א ול א תזי ק ומפנ י ז ה חיי ב בדינ י שמי ם . וז ה שהקשיס ם ט ל דב ר ז ס מ ן
סליסטים שפרצ ו מחצי ח הדי ר הבריא ה שאי ן חייני ן בנזקי ה ע ד שיוציאו ם אב ל א ם יצא ה מעצמ ם
סטורין ודא י קושי א הי א זא ה ושמ א זא ת הקושי א שיב ש המפר ש ע ד שהעמי ד דב ר ז ה נכוס ל עצמ ו
וזהו פירוק ה הפר ש גדו ל י ש ני ן ליסטי ם שפרצ ו הדי ר ובי ן הכיר ו שפר ן לפנ י גהמח ו שהליסש ם
כוונתם לגנו ב הבהמ ה לפיכ ך כ ל זמ ן של א הוציאו ה מישו ח הבעלי ם ל א נתחיי ט ^ א נעשי ת ברשופ ם
ובעת שיוציאו ה נעשי ת ברשות ם ונתחיי ב גנוקי ה אכ ל א ם הניחו ה ש ם הי י ל א עש ו הנז ק שנתכוונ ו ל ו
יל^יי' סטייי ו אנ ל ם^יר ן גד ר מכיר ו אי ן כוונת ו לגנו ב ול א נתכוו ן אל א שתצ א הנהמ ה
ותויק ויתחייב ו הנעלי ם בנזקי ה ולפיכ ך הו א חיי ב באות ו נז ק כדי ן כ ל מזי ק וזה ו ספי ש ני ן ליסטי ם
ונין סור ן בהמ ת חביר ו והר י כ ל הדברי ם נמנ ץ ויוצאי ן ע ל עיקר י הדיגי ן עכ׳ ל תשובת ו או ת נאום :
וכן סטס ן ס ם ט ׳ ע ד גרינ י שמי ם . עיקי ס % ש י שנג ס 06 הפר ס(ד ף נ״ז ) וי״ י אלפ ס מ

10

כסף משנ ה נזיקין . הלט ת מק י ממו ן פ״ ד

טגיד משנ ח

השגת הראב״ ד

*המעמיד כהמ ה חכיר ו וכו ׳ .
א״א וכ׳ ש ה ם ל ה כאס ה ענ׳ ל :

פ״ל ד המוס ר נהמח ו לשומ ר חנ ם וט ׳ (עיי ן כפנים ) שמרו ה שריר ם צחוק ה א ם
שומר חנ ם הו א ככיו ר וא ם שומ ר שכ ר א ו שוכ ר א ו שוא ל הו א חייבי ם .

כך הי א הנוסח א שבידינ ו וחכמ י לוני ל שאל ו מרבינ ו ע ל מ ה ז ה הנעלי ם חייבי ם כיו ! ששמרו ה
השומרים שמיר ה מעול ה . והשי ב לה ם שמ״ ס הו א וכ ך הי א הנוסח א האמיסי ס ויצא ה
והזיקה השומרי ם ככורי ם שמרו ה שמיר ה כמות ה

אם ש״חהו א ככו ר והבעלי ם אד ם וחיי ב בדינ י שמים : ^*המעמי ד

הוא א ו שוכ ר אושואל(השומרים)^^ינים״״כ = בהמ ת חביר ו ע ל גב י קמ ת חביר ו

המעמיד חיי ב לשל ם מ ה שהזיק .

וכן א ם הכיש ה ע ד שהלכ ה לקמ ת •חביר ו והזיק ה ז ה שהכיש ה חיי ב • ד המוס ר בהמת ו
לשומר חנ ם א ו לנוש א שכ ר א ו לשוכ ר א ו לשוא ל נכנס ו תח ת הבעלי ם וא ם הזיק ה חיי ב
השומר . במ ה דברי ם אמורי ם בזמ ן של א שמרו ה כל ל אב ל א ם שמרו ה שמיר ה מעול ה
כראוי ויצא ת והזיק ה השומרי ם פטורי ן " והבעלי ם חייבי ם
אפילו המית ה א ת האד ם . שמרו ה *שמיר ה פחות ה א ם
שומר הנ ם הו א פטו ר וא ם שומ ר שכ ר א ו שוכ ר א ו
שואל הו א חייבי [ . ה הניח ה בחמ ה אפיל ו חתר ה ויצא ת

והזימה

ג המעמי ד גהמ ת חביר ו וכו ׳ . מימר א ש ם (ד ף נ״ו: ) וכי ׳ וכ״ ם בבהמ ה של ו . זס״ ס
וכן א ס הכיש ה ונו ׳ . ש ם מבוא ר בגמר א ובהלכו ת . ובהשגו ת א״ א וכ״ ש
קם ל ה באכ ה ע״ כ . ול א ידעס י מה ו דאדרב ה ק ם ל ה באש ה גרמ א בלחו ד הו א וכמו ר
וכ״כ הו א עצמ ו בכירושי ו וכ ן מונ ח בגמר א ש ם וכשו ש הו א . וד ע שאכיל ו הי ו הכירו ת